ישראלי ואח' נ' דיק ואח'

החלטה

בפניי בקשה לחייב המשיבים להשיב לשאלון.

המסגרת העובדתית

המדובר בתביעה ותביעה שכנגד שעניינן מו"מ בין המבקש למשיבים אשר נסב סביב עסקת מכר דירת המבקש. לטענת המבקש, הפרו המשיבים את ההסכם ביניהם, אחר שהיתה גמירות דעת מלאה, כאשר לא הגיעו לפגישה שנקבעה לצורך החתימה על ההסכם ובדיעבד, התברר כי ניהלו מו"מ במקביל, לרכישת בית נוסף, אותו רכשו בסופו של דבר, במחיר דומה. המבקש עותר לחייב המשיבים בפיצוי המוסכם בחוזה למקרה הפרה, 200,000 ₪.

מנגד, טוענים המשיבים בתביעתם, כי המבקש לא גילה מידע רלוונטי על דירתו, לא הציג המסמכים שנדרש, הציג מצגי שווא, ניהל מו"מ בחוסר תום-לב וגרם להם לבזבז זמן וכספים בתהליך בדיקת הדירה ובתהליך המו"מ. המשיבים העריכו את נזקיהם כתוצאה מהאמור בסך של 200,000 ₪.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת לעניין רלוונטיות השאלות, כי הרשות תינתן רק לשאלות הקשורות לעניין שבנדון.

השופט גורן, בספרו, "סוגיות בסדר הדין אזרחי", מהדורה תשיעית, בעמ' 156 כותב כך:

"בעל דין חייב להשיב באופן מלא לשאלות שבשאלון שהציג לו בעל הדין שכנגד. משאינו עושה כן ולאחר שבית המשפט התבקש ליתן צו המחייב אותו לעשות כן, והשאלות הן רלבנטיות למחלוקות שבין הצדדים, הרי שבהעדר עילה שלא לחייב במתן תשובה לשאלות שומה על בית המשפט לחייב אותו בעל דין לענות לשאלות".

ההלכה היא כי יש להבטיח מענה מפורט וגילוי רחב ככל האפשר, ובלבד שהוא רלבנטי למחלוקת שבין הצדדים, ואינו בבחינת "דייג" של עובדות ומסמכים. עוד יש לוודא כי השאלון אינו בא להכביד יתר על המידה על הנשאל.

בע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר נ' אמיר מרדכי ו-123, פ"ד מו(3), 793 ,עמ' 798-799:

"הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות מבעל-דין על עניינים שניתן להשיג הודיות לגביהן".

ראה לעניין זה גם רע"א 9288/07 איוב נ' שפיגל (7.11.07).

מן הכלל אל הפרט

עיינתי בכתבי הטענות, בשאלון ובתצהיר התשובות וכן בנימוקי הבקשה ובתגובות הצדדים.

אחר זאת, הגעתי למסקנה כי המצהיר מטעם המשיבים לא השיב לשאלות מסויימות הרלוונטיות לתביעה, כמו גם לא נתן תשובות ישירות ולא חשף בפני התובע את מכלול הידע המצוי בידי המשיבים והרלוונטי להליך. אחר שעיינתי בכל השאלות ובהתייחסויות הצדדים לכל שאלה ושאלה אני מוצאת לחייב את המשיבים להשיב לשאלות כמפורט להלן.

א.שאלות לגביהן ניתנה תשובה כללית באופן שאינו מתיישב עם ההגיון:

שאלה 2 – המשיב ביקש להשיב מתי החל המו"מ בין הצדדים והשיב בשנת 2009. לא ייתכן

שאינו יודע לומר מתי החל המו"מ, ולו באשר לחודש התחלת המו"מ. לפיכך, ישיב המצהיר על שאלה זו, בפירוט המירבי.

ב.שאלות שנענו באופן כללי ללא כל פירוט מינימלי ראוי: