ישיבת שבות ישראל נ' ג'ורנו ואח'

החלטה

1. ביום 19.7.11 הגישה התובעת תביעה לפינוי מושכר שהינו קרוואן המצוי בשכונת גבעות המצויה בסמוך ליישוב אלון שבות.

2.ביום 2.11.11 ניתן פסק דין בהתאם לכתב התביעה. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לתובעת את אגרת בית המשפט בסך של 711 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך של 5,050 ₪.

3.ביום 29.11.11 עתרו הנתבעים לבטול פסק הדין. בבקשה טענו הנתבעים כי נודע להם על קיום התביעה רק ביום 17.11.11.

בנוסף, טענו הנתבעים כי פינו את הקרוואן ביום 12.9.11 ולפיכך כתב התביעה ופסק הדין כבר אינם רלוונטיים.

4.במועד שנקבע לדיון בבקשה לביטול פסק הדין הסכימו הצדדים כי בית המשפט, לאחר שישמע טיעונים קצרים מטעם הצדדים, יכריע בשאלת שכ"ט עו"ד המגיע לתובעת.

במעמד הדיון נחקרו קצרות המוסר מטעם התובעת שהמציא, לשיטתו, את כתב התביעה לנתבעים וכן הנתבע מס' 1.

לטענת המוסר, מר פנחס כהן, הוא הגיע לקרוואן בו התגוררו הנתבעים ומצא עליו שלט עליו כתוב: "משפחת ג'ורנו". ניסיונו לבצע מסירה לאישה שיצאה לקראתו מהקרוואן כשל מאחר וזו סירבה לקבל את כתב התביעה ולפיכך הוא הניחה בסמוך לכניסה לקרוואן.

מחקירת הנתבע מס' 1 עולה כי באתר הקרוואנים אין עוד משפחה ששמה משפחת ג'ורנו. עוד העיד כי למרות שהשלט היה על דלת הכניסה, הוא עזב את הקרוואן כיומיים לפי בוא המוסר, אך טרם הספיק להסיר את השלט מהדלת.

5.אף אם נאמץ את טענת הנתבעים כי הם עזבו את הקרוואן ביום 12.9.11, דבר המוכחש על ידי התובעת, הרי שהגשת כתב התביעה ביום 19.7.11 היתה כדין. שכן, במועד זה הם שהו אף לגירסתם בקרוואן.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לא מצאתי מקום לפקפק בגירסת המוסר לגבי נסיבות ביצוע המסירה של כתב התביעה.

לפיכך, לטעמי, היתה ההמצאה כדין.

7.חרף האמור בסעיף 6 לעיל, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאור הסכמת הצדדים ביום הדיון, אני מחליט כי הנתבעים יישאו בשכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ במקום הסך של 5,050 ₪ כקבוע בפסק הדין.

החלטה זו הינה חלק בלתי נפרד מפסק הדין שניתן ביום 2.11.11.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ב, 28 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.