יקובשוילי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטת קצין משטרה אשר הורה על איסור שימוש ברכב המבקש למשך 30 יום לאחר שנתפס נוהג כשהוא בגילופין.

בבקשה התמקד ב"כ המבקש במצוקה שנוצרה בבית המבקש עקב איסור השימוש ברכב ובנחיצותו למשפחה. לטענת ב"כ המבקש איסור השימוש ברכב הוא עונש קולקטיבי ופוגע באביו ובאימו המשתמשים ברכב. בדיון בפני טען ב"כ המבקש כי האב חולה אפילפסיה בעל נכות של 100% ונוהג ברכב, ואף האם עושה שימוש ברכב.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר הראיות נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.

כנגד המבקש הוגש כתב אשמה לפיו ביום 5/3/10 בשעה 03:00 נהג ברכב בהיותו שיכור לאחר שבדגימת אויר נשוף שניטלה ממנו נמצאו 500 מיקרוגרם אלכוהול. חומר הראיות שבפני מלמד כי המבקש, שהוא בעל הרכב, שתה אלכוהול, לדבריו בקבוק וחצי בל בירה היינקין, ולמרות זאת נהג ברכב, תוך שהוא יוצר סיכון ברור ליתר המשתמשים בדרך בשים לב לכמות האלכוהול שנמצאה בדמו.

באשר לשימוש ברכב, טען המבקש בתחקור שנעשה לו ע"י השוטרים כי הוא זקוק לרכב לצורכי פרנסתו, ואילו בתצהיר התומך בבקשה ובדיון בפני נטען כי הוריו עושים שימוש ברכב.

לאור העובדה שהמבקש הוא גם הנהג שביצע לכאורה עבירה חמורה ומסוכנת של נהיגה בשכרות אין מקום לביטול צו איסור השימוש עליו הורה קצין משטרה.

נוכח העובדה כי נטען כי אביו של המבקש שהינו, לפי טענת המבקש חולה אפליפסיה ונכה 100% העושה שימוש תדיר ברכב, הבהרתי לב"כ המבקש, כי לכאורה, הדבר יוצר סיכון משמעותי לציבור וטעון בדיקת המכון הרפואי שליד משרד הרישוי. לאור זאת, ביקש ב"כ המבקש לטעון (בניגוד לאמור בתצהיר) כי אחות המבקש היא הנוהגת ברכב.

אין ספק, כי נוכח הנטען בתצהיר התומך בבקשה והסיכון המשמעותי לציבור בנהיגתו של מי שנטען לגביו כי הוא חולה אפילפסיה בעל נכות 100% יש לבחון את הדברים.

לפיכך, אני מורה כדלקמן:

אני דוחה את הבקשה.

העתק הבקשה והתצהיר התומך בה בלוויית החלטה זו יועברו למשרד הרישוי לצורך בחינת כושר נהיגתו של אביו של המבקש (לפי סעיף 52 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א 1961.

ניתנה היום, ו' ניסן תש"ע, 21 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: