יצחקי נ' אבידן ואח'

החלטה

בפניי בקשתו של המבקש, העותר למתן רשות ערעור על החלטות רשמי ההוצל"פ בשני תיקי הוצל"פ שונים.

הבקשה כפי שהוגשה איננה בהתאם לתקנות ההוצל"פ, בין היתר, משום שלא צורף תצהיר ומשום שהבקשה המתייחסת לשלושת ההחלטות לא הוגשה במועד הקבוע בתקנות.

בנוסף לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על החלטות בתיקים שונים ובמיוחד כאשר אין קשר בין הבקשות השונות.

די בכל מה שנאמר עד כה כדי לדחות את הבקשה על הסף.

בהחלטה זו אתייחס רק להחלטתה מיום 23.4.13 של כב' רשמת ההוצל"פ טלמון-בולטין נעמה בתיק הוצל"פ 01-18522-13-3 (בקשה שלא הוגשה במועד ומבלי שנתבקשה הארכת המועד).

בהחלטתה זו הכריזה הרשמת הנכבדה על המבקש כחייב מוגבל באמצעים וחייבה אותו בצו תשלומים בסך 400 ₪ אשר יגדל החל ביום 1.12.13 לסך של 1,200 ₪.

פרק הזמן שניתן למבקש עד להגדלת צו התשלומים נועד לאפשר לו לפעול להגדלת הכנסותיו ומיצוי פוטנציאל ההשתכרות שלו.

לגופו של עניין, לא מצאתי שיש צורך לבקש תגובת המשיבים, שכן דינה של הבקשה להידחות, בהתאם לתקנה 119 (ז) לתקנות ההוצל"פ ואין מקום להתערב בהחלטתה של רשמת ההוצל"פ אשר בחנה את יכולת התשלום של המבקש, הכנסות התא המשפחתי מול ההוצאות.

המבקש טוען כי מיומנותו הינה בחקלאות, וככל שאינו מוצא עבודה בתחום זה עליו למצוא עבודה בכל תחום אחר ולא להסתפק בעבודת גיזום חקלאית שהכנסתה 2,500 ₪ בלבד ואשר המבקש מסביר כי נועדה להשוות את הפער בין ההכנסות להוצאות.

על המבקש לעבוד עבודה מלאה, כדי להגדיל את ההכנסות באופן שיאפשר לפרוע את החובות בהקדם, שכן לא טוען המבקש כי מצבו הבריאותי איננו מאפשר לו זאת.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית בזאת.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ג, 10 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: