יצחק פרץ ואח' נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

החלטה

הבקשה שהוגשה מלכתחילה בתיק זה היתה מטעם קבוצת המבקשים 1-11 בשמם טוען התובע יצחק פרץ, ליתן צו מניעה כנגד המשיב מס' 1 לפיו על המשיב הנ"ל להמשיך ולשלם למבקשים, שהם חוקרי חוץ של המוסד לביטוח לאומי באזור הדרום אש"ל מוגדל וזאת כפי ששלום להם לאורך שנים.

הבקשה מסתמכת על הוראות סעיף 26.242 לתקשיר הדן בנושא תשלום אש"ל מוגדל.

מבקשים מציינים כי עד 22.10.07 שולמו דמי האש"ל למבקשים בהתאם להוראת סעיף התקשיר 26.241 בהיותם חוקרי חוץ ,שתחום פעילותם היא מחוץ למשרדי המשיבה .

על פי האמור בבקשה ,מקום ההתייצבות של המשיבים היא במשרדי המשיבה בבאר שבע, כאשר לשם ביצוע עבודתם, הם פועלים בכל אזור הדרום,בשטח של כ-2/3 משטחה של מדינת ישראל,

למבקשים אין מקום עבודה קבוע ולכן זכאים הם לתשלום אש"ל מוגדל כפי שקבוע בסעיף 26.2. לתקשי"ר ואין להחיל על המבקשים את הוראות חוזר המשיבה מיום 22.10.07.

עד למועד שנקבע לדיון בבקשה בקשו, המבקשים מינץ אבי ו-57 נוספים, המיוצגים ע"י עו"ד פילובסקי, להצטרף לבקשה ,זאת בהיותם אף הם חוקרי חוץ של המוסד לביטוח לאומי ,המקבלים לאורך שנים קצובת אש"ל בהתאם לסעיף 26.24 לתקשי"ר .

על פי הנטען סעיף זה בתקשיר התייחס לעובדים שאין להם מקום עבודה קבוע ועיקר עבודתם היא מחוץ למשרד בקביעות.

למבקשים שולמה התוספת לדמי האש"ל וזאת במטרה להוסיף על הזכאות הנזכרת בסעיף 26.22 לתקש"יר.סעיף 26.22 לתקשיר הכיר בכך כי קיימים סוגים שונים של עובדים הזכאים לסוגים שונים של אש"ל על פי מדרג.

באשר למבקשים הרי שבהיותם חוקרים שעבודתם מחוץ למשרד זכאים הם לתוספת מיוחדת לקצובת האש"ל.

ב"כ המשיב 1 ,המוסד לביטוח לאומי, ביקש למחוק את הבקשה נגד המוסד בטענה כי הינו גוף מתוקצב וככזה אינו יכול לקבל החלטות בנוגע לתנאיי השכר של המבקשים הנוגדות את הוראות הממונה על השכר באוצר. נוכח הוראת הממונה על השכר על המשיב לחדול מתשלום קצובת כלכלה של 175%למבקשים .

עוד נטען כי הבקשה אינה עונה לתנאים שנקבעו בפסיקה למתן צו מניעה זמני וזאת הן משלא הוגשה תביעה במקביל ולא הוכח קיומו של סיכוי טוב לזכות בתביעה והן בשל מאזן הנוחות הפועל לטובת המשיב.

נזקם של המבקשים הוא נזק כספי בלבד, בעוד שאם יינתן הצו כנגד המשיב והתביעה תדחה, יהיה בכך משום פגיעה במינהל הציבורי התקין ,בתדמית המשיב כגוף ציבורי האמון על קיום הוראות הדין .

לבקשת המשיב 1 צורף אף הממונה על השכר לבקשה.

עמדת המדינה שהוגשה בכתב היא, כיבהתאם לעמדת הממונה על השכר , התשלום של קצובת האש"ל ,כפי ששולמה למבקשים, אינה תואמת את הוראות פיסקה 26.241 לתקש"יר .

לעובד הנעדר בקביעות ממקום העבודה אליו הוא צמוד יש זכאות לקצובת אש"ל מיוחדת או תוספת חודשית מיוחדת בשיעור שייקבע ע"י נציבות שירות המדינה.

אין בשום פנים לשלם את שתי האפשרויות ביחד. התשלום שנעשה למבקשים חורג מן הנהוג לגבי כלל עובדי המדינה ועומד בניגוד להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב.

עוד נטען להעדר עילה למתן הסעד של צו מניעה זמני ונוכח החלטת בתי הדין במקרים דומים.

לאחר שהמבקשים הנוספים צורפו לבקשה התקיים דיון במעמד הצדדים.

ביום הדיון העידה הגב' הניה מרקוביץ ,מנהלת אגף בכיר תכנון ובקרה בנציבות שירות המדינה ומופקדת על תנאיי שירות של עובדי המדינה.