יפימוב נ' ל.י.מ. בניה פיתוח ועבודות גמר בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשת המבקשים ליתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים וכן לאפשר עיון באותם מסמכים. המסמכים שהתבקש גילויים הינם: דו"חות נוכחות; פנקסי שכר; הסכם העבודה בין המשיבים לבין בעל הנכס בסביון ואישור הפסקת עבודה בין המשיבים לבעל הנכס.

2.המשיבים מתנגדים לבקשה שכן לגישתם, אין במסמכים המבוקשים כדי לתרום לגילוי האמת.

המסגרת המשפטית

3.תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב –1991 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

4.הליך הגילוי והעיון נועד לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו רלוונטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, מיום 14.05.2008; ע"ע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.2005; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר, מיום 24.03.2005; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, מיום 21.09.2010)

5.אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים - אבנצ'יק, (מיום 28.3.07 ) כדלקמן -

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי" .

6.כן נפסק , כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים , יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/ 118-3 עזבון המנוח יצחק וייס – הוצאת מודיעין בע"מ , פד"ע כה 429; דב"ע נד/ 16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית , פדע כז 225).

מן הכלל אל הפרט

7.לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה אני סבור שדין הבקשה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט, כדלקמן:

דו"חות נוכחות: בכתב התביעה נטען, בין היתר, שהמבקשים נדרשו לעבוד בימי שישי ובערבי חג ועבדו בממוצע 25 ימי עבדוה בחודש. עוד נטען לזכאות המבקשים לתשלום בגין נסיעות (על סמך 25 ימי עבודה בחודש), דמי חגים ופיצוי בגין הפקת תלושי שכר חסרים. ברור, אם כן, כי דו"חות הנוכחות רלבנטיים להליך המשפטי, בין היתר, על מנת שבית הדין יוכל לבחון באם אכן המבקשים עבדו 25 ימי עבודה בחודש; באם אכן המבקשים זכאים, לכאורה, לתשלום בגין נסיעות על בסיס 25 ימי עבודה בחודש; באם אכן המבקשים עבדו ברצף וללא היעדרויות ביום שלפני החג וביום שאחרי החג (לצורך בחינת שאלת זכאותם לדמי חגים) וכמובן על מנת לבחון את רכיב התביעה בגין הנפקת תלושי שכר חסרים. ככל שאין בידי המשיבים את דו"חות הנוכחות של המבקשים והם מילאו את שעות העבודה שלהם על סמך הדיווחים שלהם (כפי שעולה, לכאורה, מתגובת המשיבים) עליהם להצהיר על כך במפורש במסגרת תצהיר גילוי המסמכים.

פנקסי שכר: מעיון בכתבי הטענות עולה כי קיימת מחלוקת מהותית בין הצדדים בנוגע לגובה שכר העבודה אשר הם השתכרו. לפיכך, יש רלבנטיות להעברת פנקס השכר על מנת לשפוך אור על המחלוקת לעניין גובה שכר העבודה המגיע, לכאורה, למבקשים. ככל שהמשיבים לא ניהלו פנקס שכר (אלא ניהלו את רישומיהם במסגרת תלושי השכר) עליהם להצהיר על כך במפורש במסגרת תצהיר גילוי המסמכים.

הסכם העבודה בין המשיבים לבין בעל הנכס בסביון: בכתב ההגנה נטען שבמהלך חודש ינואר 2012 קיבלו המשיבים הודעה מבעל הנכס (בה עבדו המבקשים) אודות אי שביעות רצונו מעבודת המבקשים. המבקשים עותרים, איפוא, הן להעברת הסכם העבודה בין המשיבים לבעל הנכס והן לאישור הפסקת העבודה וביטול ההסכם בין המשיבים לבעל הנכס. לטעמי, דרישה זו אינה רלבנטית לתביעתם של המבקשים ויש בה כדי לפגוע בפרטיותם של צד ג' (בעל הנכס) אשר אינו קשר לסכסוך דנן. ככל שהמבקשים מעוניינים לשפוך אור בנוגע לאופן סיום היחסים בין המשיבים לבעל הנכס קיימת להם הזכות להגיש תצהיר מטעם בעל הנכס ו/או לזמנו לעדות (אם וככל שהוא יסרב ליתן את עדותו בתצהיר).

סוף דבר:

8. נוכח האמור, ברי כי בקשת המבקשים לגילוי מסמכים ספציפי מתקבלת בחלקה.

אשר על כן, ניתן בזאת צו לגילוי ולעיון מסמכים ספציפי בהתייחס לדו"חות הנוכחות ופנקס שכר וזאת עד ליום 15.7.2013

9.בשים לב לכך שהבקשה התקבלה בחלקה ישאו המשיבים בהוצאות המבקשים ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים היום ללא שום קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ג, (22 יוני 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: