יפים ואח' נ' ישיר - איי.די.איי חב' לביטוח בע"מ ח.פ. 512280058 ואח'

פסק דין

בפניי תביעת נזקי רכוש לרכב.

למעשה, נשמע תיק זה בשני מועדים וזאת על מנת לחסוך בהוצאות והופעתם של עדים.

בישיבה מיום 15.2.11 נשמעו עדותם של התובע מס' 2 שנהג ברכב ועדותו של הנתבע מס' 2, אשר נהג ברכב הנתבעים.

עפ"י עדותו של התובע כפי שנמסרה בביהמ"ש, הוא אכן עבר תאונה במהלכה החליק תוך כדי סיבוב ונפגע מאבן, ואולם לטענתו הנזקים נשוא תביעה זו שנגרמו מאחור אינם תוצאה של אותה תאונה שבמהלכה החליק רכבו או למצער כתוצאה מתאונה אחרת שאיננה נשוא כתב התביעה, וכי הם נגרמו כתוצאה מפגיעתו של הנתבע מס' 2.

הנתבע מס' 2 שנהג ברכב רנו, העיד בבימ"ש כך: "כל הנסיעה שלי מאזור אחד עד לאזור שהוא לפני לפידות, נסעתי וראיתי אוטו עם טמבון מדלדל ופנס שבור קשור עם חוט. אחרי זה כשעצרנו יחד וחברה שלו אמרה שהם עשו תאונה לפני כן הנהג הצביע לי על נקודת "הנשיקה" שהיתה שם. ברכב שלי אין שום נזק".

דהיינו, גירסתו של הנתבע מס' 2 הינה שלמעשה הפגיעה מאחור ברכב התובעים הייתה פגיעת נשיקה וכי מדובר היה בנזק שהיה קיים עוד קודם לכן, שעה שראה את מצב רכבם של התובעים אשר היה עם טמבון מדלדל ופנס שבור קשור עם חוט.

בנסיבות אלה, נקבעה ישיבה נוספת ליום 31.10.11 ובמהלכה העידו הגב' אינגה שישבה ברכב התובעים וכן השמאי מטעם התובעים מר אשקר רמי.

עפ"י עדותה של הגב' אינגה, אכן עבר רכב התובעים תאונה לפני כן, כאשר פגעו באבן, ואולם לטענתה לא ראתה מה קרה לפגוש ולא ראתה שאלכס חיבר חוט ברזל לפגוש. הפנס כלל לא נשבר. לטענתה (שורה 24-25 בפרוטוקול): "הוא יצא מהרכב וראה שיש פנצ'ר ואח"כ אני יצאתי עמדתי עם המטריה ועזרתי לו. לא ראיתי פנס שבור או טמבון שבור. אני זוכרת שהרכב שפגע בנו מאחור היה לבן.. אני זוכרת שהמכה הייתה בינונית, אני זוכרת שנזרקתי לקדימה קצת. זה לא היה חזק".

העיד ונחקר השמאי מר אשקר רמי, אשר טען כי פגיעת התובעים הייתה פגיעת חזית אחור קלאסית והדגיש את הפגיעה עפ"י הצילומים.

לטענתו, התובעים לא הסתירו ממנו קיומה של תאונה קודמת ואף הראו לו את השפשופים ברכב, כאשר שפשופים אלה לא הוכרו על ידו כחלק מהתאונה הנוכחית.

השמאי העיד כי גם אם ברכב הנתבע 2 לא נגרם נזק, נזק שכזה יכול היה להיגרם בתאונה זו.

בחנתי את התיק כמכלול. עדותה של הגב' אינגה הייתה אמינה והיא נשאלה שאלות רבות על מנת לראות אם עדותה משקפת אכן את מה שהתרחש.

לא נתתי אמון בעדות הנתבע מס' 2, לאור עדות התובע ועדות העדה כי רכב התובעים נפגע מאחור בתאונה הקודמת וכי הטמבון היה קשור עם חוט.

הפגיעה כפי שנחזית בתמונות משקפת פגיעת חזית אחור קלאסית ואני נותן אמון, כי הנזק נגרם בתאונה זו, הגם שברכבו של הנתבע 2 אין נזק.

יש לצין, כי לא מעטים המקרים שבמהלכם ברכב אחד יש נזק רציני וברכב אחר שפגע בו אין נזק, לאור עדותה של אינגה, אין המדובר בפגיעה שהיא פגיעת נשיקה אלא פגיעה בינונית שלא מן הנמנע גרמה לנזק האמור.

גם הנזק הנחזה בתמונה אשר נציג חב' הביטוח ניסה לשכנע שלא יכול היה להיגרם בתאונה זו, שכן מדובר בנזק שהיה צריך להיגרם אך ורק בתאונה שנגרמה כשלרכב הפוגע נגרם אף לו נזק, נדחה על ידי.

אשר על כן, דין התביעה להתקבל.

אני פוסק לתובע את סך נזקו בשיעור 4,293 ₪, כאשר הסכום צמוד ונושא ריבית מיום 8.12.09 ועד התשלום המלא בפועל, בתוספת שכ"ט שמאי ששולם בעת מתן חווה"ד בסך 582 ₪ ועוד 400 ₪ ששולמו בגין העדתו של השמאי וכן הוצאות משפט בגין שתי ישיבות בסך 350 ₪.

סכומים אלה ישלמו הנתבעים לתובעים תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק.