יעקובוביץ ואח' נ' עיריית תל אביב יפו

פסק דין

1.בהחלטה מיום 12.11.13 (שתכונה להלן: "החלטת האישור"), אושרה בקשת התובעים המייצגים להגיש תביעה ייצוגית נגד הנתבעת (להלן: "העירייה"). לאחר אישור התביעה הייצוגית, ניתן ביום 9.3.14 תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, שוויתרו על הגשת תצהירים מטעמם (מעבר לאלה שהוגשו במסגרת בקשת האישור) ובכפוף למספר הסכמות, ביקשו לסכם את טענותיהם בכתב.

הדין הרלוונטי

2.בטרם ייסקרו טענות הצדדים, יפורטו למען הנוחות הוראות הדין הרלוונטיות לדיון.

ס' 3 לחוק הסדרת מקומות רחצה תשכ"ד – 1964 (להלן: "החוק") קובע כי:

"שר-הפנים רשאי לקבוע בצו שמקום פלוני, שגבולותיו מסוימים בצו, יהיה מקום רחצה מוכרז".

ס' 6(א) לחוק קובע כי:

"רשות מקומית רשאית באישור שר-הפנים לקבוע בחוק עזר הוראות להסדרת הרחצה בים... ובכלל הוראות בעניינים הבאים, הכול במידה שלא נקבעו להם הוראות בחוק זה או בצו על פיו:

(10) קביעת דמי-כניסה למקום רחצה שאיננו בריכת-שחייה בעד השירותים הניתנים בו, אולם נוכחותו של מציל, ניקיון, בתי-שימוש והספקת מים לשתייה לא ייחשבו כשירותים לענין פיסקה זו".

3.מכוח סמכותו בס' 4 לחוק, התקין שר-הפנים בין היתר את צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים) תשכ"ה – 1965 (להלן: "הצו"). ס' 2 לצו קובע:

"(א) בעונת רחצה תהיה במקום רחצה מוכרז תחנת הצלה אחת לכל 150 מטר חוף רחצה אלא אם קבע מפקח הרחצה אחרת, ובלבד שתהיה תחנת הצלה אחת לפחות באותו מקום מוכרז.

(ב) תחנות הצלה יופעלו בעונת הרחצה, בשעות הרחצה, זולת אם התיר מפקח הרחצה בכתב שלא להפעיל תחנה פלונית לתקופה מסוימת, או בשעות מסוימות, הכל כפי שיקבע".

מפקח רחצה מוגדר כ"מי שהוסמך על ידי השר לצורך זה".

4.ס' 15(ג) לצו מוסיף וקובע:

"מפקח רחצה רשאי, לאחר התייעצות אם קצין רישוי ארצי במטה הארצי של משטרת ישראל, עם מהנדס תברואי במשרד הבריאות והרשות המקומית שבתחומה נמצא מקום הרחצה, לאסור את הרחצה במקום מוכרז לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר יום, אם נוכח שדרוש לעשות כן מטעמי בטיחות או תברואה".

העובדות הרלוונטיות

5.התביעה מתייחסת לדמי-כניסה שנגבו ממי שנכנס לחוף הים שהתובעים מכנים אותו "חוף הצוק דרום". חוף זה נמצא בסמוך ל"חוף הצוק צפון" כאשר אחת המחלוקות בין הצדדים – כפי שיפורט להלן - היא האם מדובר בחוף אחד בעל שתי כניסות, או בשני חופים נפרדים.

אין חולק כי בתקופה מיום 15.7.2012 ועד תום עונת הרחצה ב-15.10.12, לא היתה תחנת ההצלה בחוף הצוק דרום מאוישת, והיא לא הופעלה. כעולה מעמדת העירייה בהקשר זה, היא פנתה בשנת 2012 למשרד-הפנים ובקשה לבטל הכרזה של מספר חופים, משום שנמנע ממנה לאייש את כל תחנות ההצלה בחופים שבתחומה. משרד-הפנים לא הורה על ביטול ההכרזה, וביום 14.6.2012, אישר משרד-הפנים לעירייה להפעיל מספר תחנות באופן חלקי. באשר לחוף הצוק דרום, נקבע במכתב ממועד זה (שצורף כנספח ג' לתשובת העירייה לבקשת האישור, ושיכונה להלן: "מכתב 14.6.2012"), כי תחנה זו תיסגר ביום ו' בלבד.

6.בהמשך, ערכו בכירים במשרד-הפנים ביקורת כללית לעונת הרחצה 2012 בחופי תל-אביב, והחליטו להיעתר לבקשת העירייה לסגור את תחנת חוף הצוק דרום בכל ימות השבוע (מכתב משרד-הפנים מיום 8.7.2012 צורף כנספח ד' לתשובת העירייה לבקשת האישור, והוא יכונה להלן: "מכתב 8.7.2012").

תחנת ההצלה בחוף הצוק דרום נותרה סגורה עד לתום עונת הרחצה 2012, כלומר עד יום 15.10.12. אף-על-פי-כן הוסיפה העירייה לגבות דמי-כניסה ממבקרים בחוף שאינם תושבי תל-אביב, שנכנסו אליו מן הכניסה הדרומית.