יעקובוב ואח' נ' מסעודי ואח'

פסק דין

התובעת הגישה תביעתה נגד הנתבעת בגין פגיעה בכלב שלה שלדבריה ברח מהחצר לכביש ולאחר שבתה תפסה את הכלב, ברח לה מהידיים ואז הגיעה הנתבעת ברכבה ופגעה בכלב. כמו כן, מציינת התובעת בכתב תביעתה כי ניסתה להזהיר את התובעת לפני הדריסה, אך לא עלה בידה ולאחר מכן הנתבעת עצרה את רכבה, אמרה זה רק כלב והמשיכה בנסיעה.

בעקבות האירוע הזה הוגשה גם תלונה במשטרה נגד הנתבעת ולאחר מכן הוגשה כאמור התביעה שבפניי.

התובעת טוענת כי רצה אחרי הרכב של הנתבעת לאחר שפגעה בכלב, דפקה לה על הרכב ואז הנתבעת עצרה את רכבה.

לכלב, כיום, שלום.

הנתבעת הגישה כתב הגנה, טענה כי מדובר בכביש צר, כשהבחינה לראשונה בכלב שקפץ לכביש, הסיטה מיד את רכבה ימינה וכמעט פגעה ברכבים שחנו בצד ימין, וכן טוענת כי ברכבה ישבו ארבעת ילדיה, הגדול בן 6 וכשהיא ירדה מהרכב כשהיא לבושה במדי משטרה, יצאה אישה לבושה בחלוק מגבת ורוד, צעקה עליה: "מטומטמת מפגרת וכו'..." וקיללה אותה. כמו כן, הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד, ביקשה פיצוי כספי בסך 4000 ₪ עקב התרשלות, סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה ועוגמת נפש. הנתבעת בכתב התביעה שכנגד מייחסת לתובעת רשלנות בכך שלא שמרה על הכלב וגרמה לתאונה וגרמה גם לטראומה של הילדים שלה נתבעת שהיו ברכב.

ביהמ"ש הציע לצדדים כי כל אחת מהשתיים תלך לדרכה, שכן מדובר יותר בענין רגשי מאשר של תביעה של רשלנות לגופו של ענין וכן הסביר לתובעת כי עליה להוכיח תביעתה כלפי הנתבעת בגין רשלנות שגרמה כביכול, או לכאורה הנתבעת בדריסת הכלב.

לאחר ששמעתי את הצדדים, ולאחר שהתובעת לא הצליח להוכיח תביעתה נגד הנתבעת, אני דוחה את התביעה של התובעת.

האירוע שלאחר הדריסה שבו היו קללות, לטענת הנתבעת, מצד מישהי שהיתה שם, איננו יכול להיות חלק בלתי נפרד מהתביעה שבפניי, מה עוד שהמשך הטיפול בענין המחלוקת בין התובעת לנתבעת הועבר למשטרה.

בנסיבות הענין, כיוון שנראה לי כי גם התובעת נפגעה נפשית מהדריסה של הכלב, אף כי לא באשמת הנתבעת, וכיוון שנראה לי כי גם הנתבעת איננה עומדת על תביעת הפיצויים שלה לאור הנסיבות, אני דוחה גם את התביעה שכנגד של הנתבעת.

כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תש"ע, 03/02/2010 במעמד הנוכחים.

רחמים צמח, שופט בכיר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: