יעקוב נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפניי בקשה לביטול איסור שימוש ברכב מסוג מרצדס מ.ר. 7779760 (להלן: "הרכב").

2.בתוקף סמכותו לפי סעיף 57 א' לפקודת התעבורה התשכ"ח – 1968, הורה קצין משטרה על איסור שימוש מנהלי ברכב לתקופה של 30 יום.

3.על פי הזמנה לדין ביום 19.6.11 בשעה 16:35 בכביש 55 צומת דיר אל אסד, עת נהג ברכב נאג'י יעקב ,אחיו של המבקש (להלן: "הנהג"), לא נענה לדרישת שוטרים שכרזו לו לעצור, המשיך בנסיעה תוך עקיפה מסוכנת על קו הפרדה לבן רצוף ופנה ימינה לכיוון דיר אל אסד. הנהג נעצר בצד הדרך ולדרישת השוטרים הציג רשיון נהיגה תוך שהתחזה לאדם אחר וביקש בכך להכשיל את השוטרים בביצוע תפקידם. לאחר מכן נתבררה זהותו של הנהג ונמצא כי רשיון הנהיגה שלו אינו בתוקף משנת 2005.

4.המבקש עותר לביטול איסור שימוש מאחר ולטענתו הרכב משמש אותו לעבודה ואיסור השימוש בו מסב לו נזק חמור, לדבריו לא ידע כי לנהג אין רשיון נהיגה בתוקף והוסיף כי לא נערך לו שימוע בטרם ההחלטה על איסור השימוש ומכאן שיש להורות על ביטול איסור השימוש.

5.עיינתי בחומר הראיות ובשלב זה קיימות ראיות לכאורה כי הנהג ביצע את העבירות המיוחסות לו בהזמנה לדין.

6.על פי סעיף 57ב' ביהמ"ש יבטל את הודעת איסור השימוש באם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

א.הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמות.

ב.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א' (א).

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את ראיות התביעה הגעתי למסקנה כי לא התקיימו במקרה דנן בסיבות המצדיקות קיצור התקופה.

המבקש סמך טענותיו על כך שלא ידע כי הנהג נעדר רשיון נהיגה, טענה זו דינה להידחות. מחקירתו של הנהג עולה כי לאור העובדה שאין ברשותו רשיון נהיגה הוא ממעט לעשות שימוש ברכב "פעם בחודש , רק כשאין נהגים". לא סביר כי דברים אלה נעלמו מעיניו של המבקש , אחיו של הנהג.

ויפים לעניין זה הדברים שנאמרו בע.פ. 1191/06 , מדינת ישראל נ' עמריה בלאל, "ההצדקה להשבתת רכב גם במקרה שבעל הרכב אינו הנהג, נעוצה במסוכנות מעצם השליטה ברכב, ומתן היתר לנהג אחר להשתמש ברכב. על כן, אף אם הרכב אינו בבעלותו או בחזקתו של המבקש כנטען על ידו, אין זו סיבה מספקת לבטל או לקצר את תקופת איסור השימוש. המשיב לא סיפק כל טעם אחר המצדיק סטייה מן הכלל".

זאת ועוד, גם טענתו של המבקש בעניין השימוע בטרם החלטת הקצין על איסור השימוש ברכב סופה להדחות, שכן סעיף 57 (א) (ד) קובע:

"העתק מהודעת איסור השימוש יישלח לבעל הרכב, אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת השימוש", דהיינו, אין כל מניעה למתן החלטה בדבר איסור השימוש ברכב בלא לשמוע את הבעלים בטרם מתן ההחלטה.

לפיכך מצאתי כי אין מקום להתערב בהחלטת הקצין הפוסל.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"א, 06 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: