יעקבזדה לוי נ' סורוקין זולוטריוב ואח'

פסק דין

זוהי תביעה על סך 26,876 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע בתאונה מיום 20.4.12 בה היה מעורב רכב הנתבעים, נהוג על ידי הנתבעת 1.

התובע העיד כי נסע באופנועו ישר בכביש דו סטרי שבו נתיב אחד לכל כיוון. שדה הראיה שלו היה טוב, והיה לו טווח ראיה של לפחות 300 מטר. הוא נסע לאט בעלייה שמתיישרת. הוא הבחין ברכב הנתבעת 1 ממרחק של כ - 200-300 מטר ועד כמה מטרים ספורים לפני הפגיעה. הוא לא ראה שהנתבעת אותתה, היא פנתה שמאלה, נסעה לתוך נתיבו, ולא הייתה לו אפשרות לברוח ועל כן החליק הצידה על החצץ.

הנתבעת העידה כי נסעה בכביש המדובר ורצתה לפנות שמאלה. היא התקרבה לצד שמאל של הנתיב, נכנסה עם הגלגל השמאלי בערך 60-70 ס"מ לנתיב הנגדי, אותתה, עצרה, בדקה אם יש מכוניות, הסתכלה ימינה ושמאלה, וברגע שסובבה את הראש ימינה ראתה כ - 10 ס"מ ממנה את האופנוע של התובע.

אימה של הנתבעת העידה כי הן נסעו ישר ברחוב. ביתה רצתה לפנות שמאלה ועצרה, הסתכלה על הדרך, ולא היה אף אחד משום כיוון. אח"כ שמעה מכה וראתה שרכב התובע נכנס ברכבן. לדבריה לא ראתה מהיכן בא רכב התובע.

לתיק הוגשו הודעות משטרתיות של הנהגים ועדי ראיה לתאונה.

לפי הודעתה של שירן סלמן, שהורכבה על ידי התובע באופנוע, הנתבעת לא עצרה, והחלה בפניה ללא עצירה. לדבריה היתה ראות טובה והכביש היה יבש.

ואולם, על פי הודעתו של מר אנדריי ארונוב, עד ראיה נייטרלי לתאונה, הוא עצר אחרי רכב הנתבעת שעצרה גם היא במטרה לפנות שמאלה, אח"כ היא התקדמה מעט ואז הוא קלט קסדה של רוכב אופנוע שמנסה לברוח ופוגע ברכב הנתבעת מקדימה. לשאלות החוקר השיב העד כי היה כ – 10 מטר ממקום התאונה וכי ראה הכל, וכי הנתבעת שלפניו נסעה בזהירות ועצרה לפניה הפניה. עד הראיה השיב לשאלת החוקר כי אינו מכיר את המעורבים.

לאור הודעתו של עד הראיה הנ"ל, המתיישבת גם עם עדות הנתבעת והעדה מטעמה (התואמות גם את הגרסאות שמסרו בהודעות המשטרתיות), אני קובע כי הנתבעת עצרה לפני הפניה, ודוחה את גרסת התובע והנוסעת עימו כאילו הנתבעת פנתה ללא עצירה.

מוקד הנזק ברכב הנתבעת הוא בחלק הקדמי שמאלי. אם אכן, כטענת הנתבע, היא חסמה לו את מלוא הנתיב הרי שהיה צפוי כי התובע יפגע בה לאורך הצד הימני של הרכב. על כך השיב התובע בחקירה הנגדית, כי פגע היכן שפגע מאחר ונאלץ לסטות עקב כניסת רכב הנתבעת לנתיב נסיעתו. איני מוציא מכלל אפשרות תרחיש זה, שכן, מדובר בתגובה אפשרית של התובע אשר רצה אולי להמנע מפגיעה חזיתית חמורה יותר. ואכן, לפי הודעתו של עד הראיה ארונוב ארעה התאונה לאחר שהנתבעת התקדמה קצת (אחרי שכבר עצרה) ואז פגע בה התובע.

יחד עם זאת, לאור עדותו של התובע הרי שהוא הבחין בנתבעת ממרחק של מאות מטרים ועד מספר מטרים עד הפגיעה, בעודו נוסע ישר. אני דוחה את גרסתו כי נסע במהירות של 20 קמ"ש כלא הגיונית, שהרי במהירות כזו יכול היה התובע להספיק ולעצור בבטחה, ובמיוחד אם הודה שהבחין ברכב הנתבעת מאות מטרים לפני כן. המסקנה המסתברת היא שככל הנראה הגיע התובע במהירות גבוהה יותר, ולמרות שהבחין ברכב הנתבעת לא הספיק לעצור. מסקנה זו מתחזקת נוכח דברי עד הראיה בהודעתו כי ראה את רוכב אופנוע המנסה לברוח, כלומר, כדי להמנע מפגיעה.

בנסיבות אלו נסיבות התאונה מתיישבות עם המסקנה כי התובע נסע במהירות גבוהה שקיצרה את מרחק הבלימה ועקב כך לא הספיק לעצור. לכך יש להוסיף, כי התובע העיד כי הוא נוסע בכביש יום יום ומכיר אותו טוב, ומכאן שהיה עליו לנקוט משנה זהירות, בייחוד עם התקרבו לצומת וכאשר הוא עצמו אמר כי הבחין בנתבעת ממרחק של מאות מטרים ולאורך כל הדרך בה נסע.

לא מצאתי כי יש מקום להטיל אשם תורם על הנתבעת שכן, היא התקרבה בזהירות לפניה שמאלה, אותתה, עצרה והחלה להתקדם באיטיות לפניה שמאלה, ואז נפגעה מהאופנוע. גרסתה זו נתמכת גם בעדותו של עד הראיה, כאמור לעיל.

לאור כל האמור אני מחליט לדחות את התביעה.

מאחר והתובע נפגע פגיעת גוף, ואף נוכחתי כי הוא מתהלך על קביים, אני מחליט של לחייבו בהוצאות משפט.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"א אב תשע"ב, 30 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: