יעקב נ' נח ואח'

פסק דין

1. תאונת דרכים מיום 7.6.12 בשעת אחר-צהריים, בבית שמש.

ברכבו של התובע נהג מר יעקב אסף (להלן: הנהג), והנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) נהגה ברכבה (הנתבעת 2 היא חב' "מגדל", מבטחת הנתבעת).

2.התאונה אירעה סמוך לצומת "טי" בין רחוב, שבו נסע הנהג ישר, לבין רחוב שממנו פנתה הנתבעת שמאלה אל הרחוב שבו נסע הנהג (ראו בתרשים הנהג שנכלל בהודעתו לחב' הביטוח שלו).

הנהג טוען כי הנתבעת פנתה בצומת שמאלה, מבלי לתת לו את זכות הקדימה כנדרש, ופגעה בצד שמאל של רכבו.

3.הנתבעת 2 הכירה באחריותה של הנתבעת לתאונה ושילמה לתובע סך 23,834 ₪ כסכום שאינו שנוי במחלוקת.

בתביעה דנן תבע התובע הפרשים - בסכום כולל של 9,513 ₪ - אשר הנתבעת 2 הפחיתה מסכום הפיצוי ששילמה לו.

4.המרכיב הראשון בסכומי ההפחתה הוא סך 4,010 ₪ בגין רשלנות תורמת.

בכתב ההגנה נטען כי הנתבעת ביצעה את פנייתה שמאלה לפני שהתובע חלף על פני הצומת, ועל כן התובע נכנס לצומת לא פנוי, ויש לזקוף לחובתו רשלנות תורמת.

הנתבעת לא התייצבה לדיון בתביעה, לטענת ב"כ הנתבעות – בשל מחלה, אך לא הומצא מסמך רפואי. ב"כ הנתבעות ויתרה על עדותה של הנתבעת והסתפקה בחקירה נגדית של הנהג.

הנהג חזר על גירסתו: כי הנתבעת הפתיעה אותו כשפנתה שמאלה אל הכביש, שבו הוא נסע ישר. לדבריו, הוא נסע לאט, כיוון שהוא מכיר את הרחוב, ובמקום יש פס-האטה. הנהג העיד כי לא הבחין ברכב הנתבעת עד ההתנגשות.

ב"כ הנתבעות ציינה כי בדיווח, שנמסר על ידי הנתבעת לחב' הביטוח, נאמר כי פנתה שמאלה בצומת ופגעה ברכב התובע.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדותו של הנהג, אני דוחה את טענת הנתבעות בדבר רשלנות תורמת. אין מחלוקת כי היה על הנתבעת לתת לנהג את זכות הקדימה, כשביקשה לפנות שמאלה בצומת, והיא עצמה דיווחה כי בפנייתה שמאלה היא פגעה ברכבו.

לא בכדי הכירה הנתבעת 2 באחריותה של הנתבעת לתאונה.

בחקירתו הנגדית של הנהג, לא נסתרה גירסתו, כי הוא לא הבחין לפני התאונה ברכב הנתבעת, שהגיח אל הצומת משמאלו ופגע ברכבו.

לא מצאתי בסיס לטענת הרשלנות התורמת, ואני דוחה אותה.

הודעתי מסקנתי זו לב"כ הצדדים בתום שמיעת עדותו של הנהג, בדיון ביום 20.2.14.

6.שני מרכיבים נוספים של הסכומים שהופחתו הם: ירידת ערך ושכ"ט השמאי.

בדיון האמור הוסכם כי לעניין ירידת הערך ימציא התובע לנתבעת 2 מסמך אודות העבר הביטוחי של הרכב, וב"כ הנתבעת 2 תגיב עליו.

לגבי שכ"ט השמאי: השמאי גבה מהתובע 1,856 ₪. הנתבעת 2 טוענת כי סכום זה מופרז, ועל כן שילמה לתובע רק 751 ₪ בגין המרכיב של שכ"ט השמאי.