יעקב נ' בנדיאל ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 24.8.12 בנתניה.

2. לטענת התובע עצר ברח המסגר בתמרור תן זכות קדימה ואפשר לתנועה לפניו לנסוע מימין לשמאל. לפתע בעת שרכבו עמד בעצירה מוחלטת פנה רכב הנתבעת שמאלה ופגע ברכבו.

3. הנתבעת טענה כי פנתה מרח' הארזים לרחוב המסגר באופן חוקי. התובע, שהגיע מרח' המסגר, לא ציית לתמרור תן זכות קדימה וכאשר הנתבעת עמדה לסיים את הפנייה פגע ברכבה.

4. בדיון שנערך בפני העידו התובע והנתבעת 1, הם הנהגים המעורבים בתאונה.

דיון:

5. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה עמד בעצירה מוחלטת ברח' המסגר כשהוא מציית לרמזור תן זכות קדימה המצוי במקום. הנתבעת 1 פנתה לרח' המסגר חתכה ופגעה ברכבו בפינה השמאלית קדמית עם הפינה האחורית של רכבה. התובע טען כי לא יכל למנוע את הפגיעה. כשעומת התובע עם הקלטה לפיה נשמע אומר "אני אשם, אשם אשם" טען כי ההקלטה נערכה וכי הרגיש מאויים ע"י התובעת וחברתה ועל כן טען בפניהן כי הינו אשם.

6. הנתבעת גם היא חזרה על גרסתה וציינה כי עמדה לפנות שמאלה לרח' המסגר. הנתבעת טענה כי על אף שזכות הקדימה נתונה לה היא אף בדקה את הכביש וראתה כי הינו פנוי למעט רכב המגיע מרחוק. הנתבעת פנתה שמאלה ובעת שעמדה להשלום את הפניה הגיח התובע שלא ציית לתמרור תן זכות קדימה ופגע ברכבה. נציג הנתבעת טען כי מיקום הנזקים עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבעת.

7. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתה של הנתבעת וקובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על הנתבעת.

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותה הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנתבעת והיא מהימנה עלי.

שנית, הנטל מוטל על התובעת ובמצב דנן של גרסה מול גרסה, אין בידי לקבוע כי התובע הטה את כף המאזניים לטובתו ומשלא עמדה בנטל, דין התביעה להידחות.

שלישית, ההקלטה של התובע לפיה הוא מודה שהינו אשם תומכת בגרסת הנתבעת לתאונה. ולא מצאתי ממש בטענה שלא הוכחה לפיה ההקלטה בפני נערכה והדברים הוצאו מהקשרם.

רביעית, מצאתי ממש בטענת נציג הנתבעת לפיה מיקום הנזקים בחלק האחורי של רכב הנתבעת עולה בקנה אחד עם גרסתה לפיה כבר עמדה להשלים את הפניה והתובע שלא ציית לתמרור תן זכות קדימה נסע ופגע ברכבה. שכן במידה והתאונה היתה מתרחשת כגרסת התובע הרי שהנזקים היו נגרמים בחלקו הקדמי או הצידי של רכב הנתבעת. דבר שלא ארע בפועל.

לאור האמור, מששוכנעתי כי התובע הוא שלא ציית לתמרור מתן זכות קדימה בעת שהנתבעת פנתה כחוק שמאלה הרי שאין להטיל עליה אחריות לתאונה.

8. בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות את התביעה.

9. סוף דבר: התביעה נדחית.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישא התובע בהוצאות משפט בסך של 300 ₪ בגין הוצאות הנתבעת 3 וכן בסך של 300 ₪ נוספים בגין הוצאות הנתבעות 2-1, קרי סך כולל של 600 ₪ - בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ג, 04 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: