יעקב ארביב נ' מדינת ישראל

פסק דין

פסק דין זה עניינו תביעה שהגיש מר יעקב ארביב (להלן: "התובע") גמלאי של שירות בתי הסוהר, נגד מדינת ישראל שירות בתי הסוהר (להלן: "הנתבעת") במסגרתה תבע הפרשי שכר, הפרשי גמלה ופיצויים על הפרת חובת תום הלב ועוגמת הנפש, בסכום כולל של כ-400,000 ₪; כמפורט להלן.

מבוא:

1.התובע, מר יעקב ארביב, התגייס לשירות בתי הסוהר באוקטובר 85'. בסוף חודש מרץ 2009 פרש התובע לגמלאות בדרגת כתף "כלאי". עם פרישתו לגמלאות, משלמת הנתבעת לתובע גמלה כבעל דרגת כתף "רב כלאי".

2.בחודש יולי 2009 הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה. בתביעה ביקש התובע פסק דין הצהרתי האומר כי הוא זכאי לדרגת כתף "רב כלאי" ושכר בהתאם, החל מיולי 97'. לאור האמור, ביקש התובע הפרשי שכר בסך של כ-310,000 ₪, נכון ליום הגשת התובענה. כן ביקש התובע הפרשי גמלה בגובה ההפרש שבין הגמלה לה זכאי "רב כלאי" בעל וותק של 12 שנים (מיולי 97' ועד מרץ 2009) לבין הגמלה המשולמת לו. בנוסף ביקש התובע פיצוי על הפרות חובות תום הלב ועוגמת הנפש בסכום של כ-100,000 ₪.

3.לטענת הנתבעת אין בית הדין מוסמך לתת פסק דין הצהרתי הקובע כי התובע זכאי לדרגת כתף "רב כלאי".

הנתבעת הוסיפה, כי טענות התובע לעניין זכאותו לשכר נושא דרגת כתף "רב כלאי", התיישנו בשל העובדה כי העובדות מקימות את תביעת התובע (לשיטתו של התובע והמוכחשות על ידה), היו בידיעתו, עוד בחודש מאי 99'; ועל אף זאת השתהה התובע בפנייתו לערכאות , עד לחודש אוגוסט 2006.

לשיטתה של הנתבעת, דין התביעות להפרשי שכר והפרשי גמלה – להידחות לגופן מקום שאין התובע זכאי לשכר של נושא דרגת כתף "רב כלאי" ולגמלה לה זכאי נושא דרגה זו, בוותק של 12 שנה.

לבסוף טוענת הנתבעת כי בטענות התובע להפרת חובת תום הלב ולפיצויים על עוגמת נפש - אין בסיס ודין התביעה בעילה זו להידחות.

4.את הדיון בתביעה נפתח בהצגת הכללים הקובעים את זכאותו של התובע לשכר. משם נפנה לבירור העובדות לאורן יש לבחון את זכאותו של התובע לשכר כנושא דרגת כתף "רב כלאי" ולזכותו לפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב ועוגמת הנפש. את הדיון בפסק הדין נחתום במסקנות המתחייבות מהדיון בשלבים לעיל.

הוראות שירות בתי הסוהר:

5.הוראות שירות בתי הסוהר קובעות את הליכי המינוי ושכר המשרתים בשירות. ככלל הצבה של קצין לתפקיד בשירות בתי הסוהר נעשית בדרך של מינוי הקצין לתפקיד. שכרו של קצין בשירות בתי הסוהר, היא ככלל צמודה לדרגת הכתף.

6.הוראות שירות בתי הסוהר מכירות בשלוש קטגוריות של מינוי - "מינוי רגיל", "מינוי בפועל" ו"מינוי ממלא מקום".

"מינוי רגיל", הוא מינוי לקצין אשר מתקיימים בו אחד מהתנאים הבאים:

"הקצין משובץ בתקן בתפקיד אליו הוא מתמנה. הקצין נושא דרגת כתף זהה או נמוכה בדרגה אחת מדרגת התקן. הקצין מיועד למלא את התפקיד לתקופה בלתי מוגבלת מראש." הוראות סעיף 3.2.1 לפרק משנה שכר.

"מינוי בפועל" הוא מינוי אשר מוענק לקצין כאשר קיים פער של שתי דרגות או יותר בין דרגת הכתף אותה נושא הקצין לדרגת התקן.

"מינוי ממלא מקום" נעשה בנסיבות בהן הקצין מתמנה לתפקיד בנוסף לתפקידו ולעיסוקו הקבוע, כמחליף זמני של בעל התפקיד הקבוע, המשובץ למשרה שבתקן. הקצין מתמנה לתקופת ניסיון והסמכות הממונה מבקשת לבחון את כישוריו. מינוי ממלא מקום ניתן לתקופה שעד לשישה חודשים.

7.הליכי המינוי בכל אחד מהמסלולים המתוארים לעיל, קבועים בהוראות שירות בתי הסוהר; ולענייננו, יש לציין כי מינוי רגיל מחייב הוצאת כתב מינוי על ידי בעל סמכות, המוצא בסיום הליך הקבוע ב"נוהל קידום קצינים" ב"הוראות שירות בתי הסוהר".

בעל הסמכות להוצאת כתב מינוי לקצין בדרגת "רב כלאי", הוא נציב שירות בתי הסוהר (ראה: סעיף 4 לנוהל מינוי לתפקידי קצונה וביטולו, סעיף קטן 2, "כתבי המינוי ייחתמו בידי הגורמים שלהלן... מינוי לתפקיד בדרגת תקן "רב כלאי"... – נציב בתי הסוהר" נספח ס' לתצהיר התובע).

כאמור לעיל כתב המינוי לקצין בדרגת "רב כלאי" ניתן בסיום הליך המותווה בנוהלי שירות בתי הסוהר, הכולל: המלצת מפקד, עמידה בפז"ם ( שהייה של פרק זמן מינימאלי בדרגה קודמת), השכלה, חוות דעת, עמידה במבחן קידום דרגות, אישור ראש ענף משמעת, שיבוץ במשרה נושאת דרגת תקן הגבוהה מדרגת הקצין ומינוי לדרגה מסוג רגיל או מינוי בפועל (ראה: נוהל קידום קצינים שמספרו 02-310 המצורף כנספח ס' לתצהיר התובע).