יניב ואח' נ' גרינשפן

פסק דין

עם בעלי הדין הסליחה בגין האיחור במתן פסק הדין עקב טעות של בית המשפט..

1.הנתבע ייצג את התובעים בתביעה על לקויי בניה. התנהלות התביעה החלה ב- 2003 ופסק הדין ניתן בינואר 2011.

לטענת התובעים הנתבע גבה מהם שכ"ט עו"ד מעבר לסכום המוסכם ביניהם.

אין מחלוקת כי לנתבע מגיע 15% מהסכומים שנפסקו לתובעים בפסק הדין.

נפסק למשפחת סולומון 52000 ₪ ולמשפחת יניב 38.000 ₪.

הנתבע חייב את משפחת סלומון בסכום של 8054 ₪ ומשפחת יניב ב- 4863 ₪.

לטענת התובעים דובר בסכומים מעבר למוסכם – וזאת מהסיבות שכל משפחה שלמה מקדמה של 4000 ₪ לנתבע בתחילת הדיונים.

לטענת התובעים בחישובי שכ"ט הנתבע היה צריך לזכותם לא רק בסכום של 4000 ₪ כל אחד אלא גם בהפרשי הצמדה וריבית על אותו סכום וזאת משום שסכום פסק הדין נשא אותם הפרשים, וכך טען מר יניב בדיון המקדמה "צריך להיות צמוד כמו יתר סכומים שנפסקו לטובתה, זה הויכוח עם הנתבע" (ע'מ 1 שורות 8-9).

על סמך טענות אלה התובעים עותרים ל- 2500 ₪ כל אחד, החזר משכ"ט ועוד 2000 ₪ כ"א עבור ימי עבודה בהכנת התביעה.

2.מסיבות השמורות עימו הנתבע בחר בכתב הגנה להשמיץ את התובעים שלדבריו הגישו "תביעת סרק שהוגשה בחוסר תום לב קצוני תוך עיוות צורה של הרקע העובדתי לאשורו יזווית חול בעייניו של בית המשפט הנכבד (סעיף 1 לכתב הגנה).

מוטב היה אם הפרקליט המלומד היה משיב בצורה עניינית לתביעה זאת במקום להטיל דופי על לקוחותיו.

3.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכי התיק החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1.אין ללמוד מהסכם שכ"ט שנערך בין בעלי הדין כי הצדדים התכוונו לכך שהמקדמה ששולמה לנתבע תישא הפרשי הצמדה וריבית. הסדר מסוג זה אינו מקובל או רגיל בהסכמים האלה.

2.הסכום שולם על חשבון שכ"ט ונלקח בחשבון בחישוב הסופי מהווה חלק מהסכום שהתובעים היו אמורים לשלם לנתבע.

3.המקדמה שולמה בתמורה לעבודת התובע בהכנת התביעה וניהולה- לאור התקופה הארוכה שבה טיפל בדיון הנתבע היה לשיטתי, הנתבע היה זכאי אפילו לדרוש תשלום נוסף על חשבון.

4. המקדמה שולמה לעו"ד בגין עבודתו (לעומת פיקדון או הפקדה בנאמנות) אינו אלא תשלום עבור שירות רגיל. לא דובר בהפקדה או השקעה של הלקוח. הסכום עובר לעו"ד באופן מיידי ואין לצפות ממנו לזכות את התובעים לכל סכום נוסף מעבר לסכום התשלום.

אשר על כן אני דוחה את התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א אדר תשע"ב, 15 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.