ימין ואח' נ' קן-תור ואח'

החלטה

מבוא

בפניי ארבע בקשות הטעונות הכרעה.

בש"א 11965/08 היא בקשתו של התובע לצו גילוי מסמכים ספציפי, בקשה לעיון ובקשה למינוי מומחה ובודק מטעם בית המשפט לעריכת חקירה וחשבון.

בש"א 19708/09 היא בקשתו של התובע לקבלת פרטים נוספים לכתב ההגנה ומתן צו תשובות לשאלון.

בש"א 9843/09 היא בקשה של הנתבעים למתן צו תשובות לשאלון.

בש"א 10542/09 היא בקשה של הנתבעים לצו גילוי מסמכים ספציפי.

עסקינן בתביעה שעניינה פרוק שתי שותפויות של עורכי דין, מתן חשבונות וסעדים הצהרתיים. לצרכי אגרה, הועמד סכום התביעה על סך של 10,000,000 ₪.

התובע והנתבעים הם עורכי דין. התובע והנתבע 1 היו שותפים, בחלקים שווים, בשותפות עורכי דין בשם "ימין, קן – תור ושות'- עורכי דין" (להלן: "הפירמה הראשונה"). הפירמה הראשונה נוסדה בשנת 1984 ומקום מושבה היה בנתניה.

בשנת 1992 הוקמה שותפות נוספת, לתקופה של עשר שנים, ושמה "ימין, קן- תור, שוורץ ושות'". השותפים בה היו הפירמה הראשונה מצד אחד, והנתבע 2 מצד שני (להלן: "הפירמה השניה"). הפירמה הראשונה החזיקה ב- 60% מן הפירמה השניה (30% לתובע ו- 30% לנתבע 1) ואילו הנתבע 2 החזיק ב- 40% מן הפירמה השניה. מקום מושבה של הפירמה השניה היה בתל אביב.

שתי הפירמות עסקו בתחומים שונים זה מזה, והתובע ראה את עצמו במעמד של משקיע בלבד בפירמה השניה.

בעקבות סכסוכים שנתגלעו בין התובע לבין הנתבעים בחודשים מרץ- אפריל 1999, פורקו שתי הפירמות, והנתבעים יסדו פירמה שלישית, שותפות בשם "קן- תור, שוורץ ושות'" (להלן: "הפירמה השלישית"). לתובע לא היה כל חלק בפירמה השלישית.

לטענתו של התובע, הפסקת פעילותן של הפירמה הראשונה והשניה נעשתה שלא כדין, תוך הפרת הסכמים ותוך גרימת נזקים כבדים לתובע, שנותר לבדו כבעליה של הפירמה הראשונה, ותוך נישולו מזכויותיו בפירמה השניה.

לטענת הנתבעים, פירוק הפירמות נעשה בהסכמתו של התובע, בנסיבות שבהן עמדה לנתבעים הזכות לפרק את הפירמות בשל מעשיו ומחדליו של התובע. יתר על כן, בהסכמה הדדית קיבל התובע לידיו את מלוא הזכויות בפירמה הראשונה, שהיתה פירמה רווחית ומוצלחת, וויתר על זכויותיו בפירמה השניה, אך במו ידיו הוא הביא לחורבנה של הפירמה הראשונה.

בש"א 11965/08

בש"א 11965/08 היא בקשתו של התובע לצו גילוי מסמכים ספציפי, בקשה לעיון ובקשה למינוי מומחה ובודק מטעם בית המשפט לעריכת חקירה וחשבון. בקשה זו נדונה בשעתו על ידי המותב הקודם (כב' השופט אבי זמיר), אך לא הוכרעה לגופו של ענין, הואיל ובית המשפט המליץ לצדדים, בהחלטה מיום 22.10.2008, להגיע להסכמה בנוגע לבקשה. הסכמה כאמור לא הושגה ומכאן הצורך להכריע בבקשה זו.

בגדרה של הבקשה מפרט התובע לא פחות מ- 18 סוגי מסמכים שהוא מבקש לעיין בהם. הנתבעים מתנגדים לבקשה משלל טעמים.

אקדים ואומר כי יש ממש בטענת הנתבעים, ולפיה התובע לא טרח להסביר מדוע דרוש לו כל אחד מבין אותם מסמכים מבוקשים. מי שמבקש צו לגילוי ועיון במסמכים מסויימים, אמור לפרט לגבי כל אחד מבין המסמכים המבוקשים מדוע מדובר במסמך רלבנטי.

לגופו של ענין עיינתי ברשימת המסמכים המבוקשים. חלק ניכר מהמסמכים המבוקשים הם הלכה למעשה החשבונות שהתובע מבקש לקבל במסגרת הסעד העיקרי (מסמכים א', ב', ג', ד', ה', ו', ט', י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו, ט"ז). הואיל וכך, בטרם יוכרע החלק הראשון של התביעה למתן חשבונות, קרי, האם התובע זכאי לקבל חשבונות, אין מקום ליתן סעד של גילוי לגבי מסמכים אלה כבר כעת. בנוסף, לגבי חלק ממסמכים אלה גם לא ברורה מידת הרלבנטיות שלהם לתביעה (מסמכים ו', ט', י"ג) וגם מטעם זה אין מקום להורות על גילויים.

לגבי מסמכים אחרים, לא ברורה מה הרלבנטיות שלהם להליך, ומטעם זה אין מקום להורות על גילויים. כך, מסמכים י' ו- י"א עניינם בהקמת הפירמה השלישית ופירמה נוספת. בשתיהן אין ולא היה לתובע כל חלק ולכן המסמכים הנוגעים אליהן אינם רלבנטיים, בודאי לא בשלב הדיוני הנוכחי. לא ברורה גם הרלבנטיות של המסמכים י"ז.