ים חלקי חילוף בע"מ נ' מוסך עמיאל ד.י. (2006) בע"מ ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה כספית על 29,040 ₪.

2.התובעת עוסקת במסחר בחלקי כלי רכב. הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") עוסקת בתיקון כלי רכב. הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") היה בזמן הרלוונטי לתביעה זו אחד הבעלים (בשיעור מחצית - 50%) ואחד המנהלים של הנתבעת 1.

3.הנתבעת רכשה מהתובעת חלפים לרכב. חובה הבלתי נפרע של הנתבעת כלפי התובעת עומד על 29,040 ₪. לטענת התובעת הנתבעת חייבת לשלם לה את החוב. כן לטענת התובעת, הנתבע ערב באופן אישי לחובותיה של הנתבעת. לפיכך התביעה הוגשה נגד שני הנתבעים.

4.הנתבעת 1 לא התגוננה נגד התביעה. ביום 14.7.11 ניתן נגדה פסק דין על מלוא סכום התביעה. פסק דין זה מתייחס למערכת היחסים שבין התובעת לנתבע.

5.הנתבע הכחיש את התביעה האישית נגדו. הנתבע מודה בכך שהיה אחד הבעלים ואחד המנהלים של הנתבעת. כמו כן הנתבע מודה ברכישת החלפים ע"י הנתבעת, כאמור בכתב התביעה. עם זאת הנתבע טוען, שלא ערב באופן אישי לחובותיה של הנתבעת 1 וכי אין בסיס לתביעה האישית נגדו.

דיון

6.לתמיכה בתביעה האישית נגד הנתבע, התובעת הציגה "כרטיס לקוח" המתייחס לנתבעת, עליה מופיע ערבותו האישית של הנתבע לחובותיה של הנתבעת (להלן: "כתב הערבות"). הנתבע לכאורה חתום על כתב הערבות (סומן ת/2). הנתבע מכחיש את כתב הערבות. לטענתו מעולם לא חתם על כתב ערבות ומעולם לא הסכים לערוב לחובותיה של הנתבעת. ככל שמופיע על כתב הערבות חתימה, לכאורה חתימתו, מדובר בזיוף. לפיכך לטענת הנתבע, דין התביעה האישית נגדו להדחות.

7.כל צד הציג חוו"ד מומחה מטעמו בדבר אמיתות חתימת הנתבע על כתב הערבות. לאור חוו"ד הצדדים בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את הגרפולוג והמומחה לבדיקת מסמכים והשוואת כתבי יד, עו"ד יונתן נפתלי (להלן: "המומחה"), אשר נתן חוו"ד מיום 24.2.13. על פי חוו"ד זו, קרוב מאוד לוודאי שחתימת המחלוקת על כתב הערבות היא של הנתבע, דהיינו חתימה אמיתית.

8.המומחה מטעם בית המשפט נחקר ע"י הנתבע בבית המשפט. כמו כן נשמעו עדויותיהם של מר מרדכי אמויאל - הבעלים של התובעת מצד אחד, ושל הנתבע מצד שני.

9.חוו"ד המומחה משכנעת על פניה. מעבר לכך המומחה נחקר בבית המשפט וענה ללא כחל וסרק לכל השאלות שנשאל ונתן הסברים מפורטים, מעמיקים ומקיפים בכל הקשור לחוות דעתו. המומחה צרף לחוו"ד מספר רב של דוגמאות חתימה ודוגמאות מסמכים אחרים של הנתבע. המומחה אף היה מוכן להגיש במהלך עדותו את דפי העבודה שערך כבסיס לחוו"ד, אלא שב"כ הנתבע, אשר חקר אותו בחקירה נגדית, לא ביקש זאת. יש בחוו"ד זו לתמוך בצורה משמעותית בגרסת התביעה, שכן משקלה רב.

10.הנתבע טוען שיש להעדיף את חוו"ד המומחית מטעמו, של הגרפולוגית המשפטית הגב' אורנה לוי, אשר ערכה חוו"ד מיום 12.9.11. מומחית זו מצאה שונות רבה בין חתימת המחלוקת לבין חתימות אחרות של הנתבע, בצורת החתימה, במהירות ביצוע החתימה, בחוזק החתימה, בגודל וצורת האותיות ובדברים נוספים. לפיכך דעתה היא, שחתימת המחלוקת היא בסבירות "די גבוהה" מזוייפת.

11.המומחה מטעם בית המשפט הסביר שיש זהות רבה בין חתימת המחלוקת לבין חתימות אחרות של הנתבע, במרכיבים חשובים מאוד והייחודיים לנתבע עצמו. המומחה הסכים שיש שונות במידה מסויימת בין חתימת המחלוקת לבין חלק מהחתימות של הנתבע, אולם הוא הסביר בצורה משכנעת, שאין בכך להפחית ממסקנות חוו"ד. זאת מאחר וחתימתו של אדם יכולה להשתנות לאורך השנים ו/או להעשות בצורות שונות אף באותה תקופה. לפיכך חתימת המחלוקת לא צריכה להיות דומה לכל החתימות של הנתבע אלא רק לחלקן. משזיהה מאפיינים דומים בין חתימת המחלוקת ובין חלק מחתימות הנתבע, בדברים חשובים כגון לחץ הכתיבה, קווי הפתיחה, מבנה וזוויות הכתב, הפריסה במרחב, הפרופורציות הפנימיות ועוד, ניתן להגיע למסקנה בסבירות גבוהה שמדובר בחתימה אמיתית. הוא זיהה בחתימות הנתבע, שאינן שנויות במחלוקת, מאפיינים הייחודים רק לנתבע. משזיהה אותם מאפיינים גם בחתימת המחלוקת, יש בכך לתמוך במסקנתו שמדובר בחתימה אמיתית. בהקשר זה המומחה נשאל בין היתר לגבי נקודה אופיינית מופיעה בחתימת המחלוקת, שאינה מופיעה בחלק גדול מחתימותיו של הנתבע. המומחה הסביר והדגים באופן משכנע, שהנקודה מופיעה בחתימות אחרות של הנתבע, גם אם מדובר במיעוט מהחתימות, כך שמסקנתו שרירה וקיימת.

12.אני מעדיף את חוו"ד המומחה מטעם בית המשפט על פני חוות דעת המומחית מטעם הנתבע.

13.מעבר לחוו"ד המומחה שתומכת במידה רבה בגרסת התביעה, יש בחומר הראיות חיזוקים נוספים לכך, כפי שיפורט להלן.

14.על גבי כתב הערבות מופיע שמו של הנתבע, אשר אין מחלוקת שהוא רשם אותו בכתב ידו. יש בכך לתמוך בגרסת התביעה שהוא גם חתם על כתב הערבות.

15.על גבי כתב הערבות מופיעה חותמת הנתבעת 1. סביר שחותמת זו היתה בשליטת הנתבע כאחד מבעלי השליטה והמנהלים של הנתבעת. אומנם הנתבע טען שגם הטבעת החותמת על גבי כתב הערבות מזויפת אך מדובר בטענה בעלמא, ללא ביסוס חומר הראיות. אני דוחה טענה זו. יש בהופעת החותמת על גבי כתב הערבות לתמוך בגרסת התובעת, שהנתבע חתם על כתב הערבות.

16.הנסיבות הכלליות מחזקות את גרסת התביעה. אני מקבל את עדות מנהל התובעת, שהיה מקובל בעסקיה, אז וגם היום, לדרוש ערבות אישית של הלקוחות. מעבר לכך עדות מנהל התובעת עשתה רושם אמין. מנהל התובעת הסביר את שיטת העבודה והעיד, שבדרך כלל מלקוחות שהינם חברה בע"מ, נדרשה ערבות אישית של בעל שליטה בה. מנהל התובעת הודה בחקירתו, שאומנם היו מקרים בהם היא לא הקפידה לקבל ערבות אישית של הלקוח, אולם במקרה הספציפי הזה הדבר נעשה. יש בעדות זו לחזק את גרסת התביעה.

17. הנתבע הצביע על מספר נקודות, שלדעתו מחלישות את התביעה ומביאות למסקנה שדינה להידחות.

18. נקודה אחת היא, שבנו של מנהל התובעת לא הגיע לבית המשפט להעיד. זאת נוכח עדותו של מנהל התובעת, שמי שהחתים את הנתבע על כתב הערבות, היה בנו ולא הוא באופן אישי. נקודה אחרת היא שבצילום כרטיס הלקוח שהועבר אל המומחה מטעם התובעת, מר שלמה ברוק, לא מופיעים פרטי הכתובת ומספרי הטלפון של הנתבע, כפי שהם מופיעים בכרטיס הלקוח שהוגש לבית המשפט ת/2. כמו כן, לא מופיע בצילום החלק האמצעי של המסמך.