יחיה מחמלי מולוק נ' עיריה תל אביב

החלטה

בקשה לצירוף ראיות נוספות.

המבקש – הוא המשיב בערעור, מבקש כי בית המשפט יתיר לו לצרף ראיות – את תגובת המערערים לבקשה למתן הוראות אשר הוגשה נגדם במסגרת תיק פש"ר 2561/07 – תיק הפירוק של חברת ראד ניהול מבנים בע"מ אשר מתנהל בפני כב' סגה"נ השופטת אלשייך, וכן את הבקשה למתן הוראות נושא התגובה הנ"ל. עוד התבקש צירוף של צו הפירוק של החברה שניתן במסגרת תיק הפש"ר הנ"ל.

הבקשה הוגשה לאחר שניתן צו להגשת סיכומים, ולאחר שהוגשו סיכומי המשיבים.

לטענת המבקש, יש במסמכים המבוקשים, כדי להעיד על זהותו של המחזיק בנכס נושא הערעור. המבקש טען כי מסמכים אלה לא היו בידיו בעת שהתנהל ההליך בפני ועדת הערר, שכן הם נוצרו זמן רב לאחר מכן. המבקש טוען כי אלה מסמכים רלוונטיים, משום שבתגובת המערערים לבקשה למתן הוראות, הם מציגים גרסה עובדתית השונה לחלוטין מזו המוצגת על ידיהם בהליך הנוכחי. הבקשה למתן הוראות, מאפשרת את הבנת הנטען בתגובה, ויש בה – על פי הטענה כדי לשפוך אור על הנסיבות והאופן בו פעלו המערערים. צו הפירוק מהותי אף הוא לדיון בערעור הנוכחי, משום שיש בו כדי לשפוך אור על מצב החברה במועד בו ניתנה עדותו של מנהלה בפני הוועדה בתיק הנוכחי.

המשיבים – הם המערערים בערעור, השיבו לבקשה.

לטענתם טען המבקש בהליכים הקודמים כי המערערים הם בעלי הזיקה הקרובה ביותר לנכס במשותף עם החברה, ולכן כל החוב הוא גם חובם שלהם. המשיבים טענו כי גם אם תתקבל הטענה לפיה החברה לא החזיקה בנכס לאחר סוף שנת 2006, אין הדבר מעיד כי הודעת פקיד השומה ניתנה בהתאם לדין, ואין הדבר מעיד על כך כי צד ג' לא תפס את מקומה של החברה כפי שקרה בפועל.

המשיבים טענו עוד, כי למקרא הבקשה עולה חשש כי המשיב מבקש לגבות אותו חוב פעמיים, שכן העירייה הגישה תביעת חוב נגד החברה במסגרת תיק הפש"ר.

המשיבים הוסיפו וטענו כי הם הגישו כבר את הסיכומים מטעמם בתיק. במקרה כזה, וכאשר המבקש הכיר את המסמכים הנוספים זה מכבר (ודאי שכך הוא ביחס לצו הפירוק), הרי שהמבקש אינו עונה על הקריטריונים שנקבעו בפסיקה ביחס לאישור הגשת המסמכים הנוספים שאינם ראיות, ושאין מקום להתיר הגשתם בערעור.

המשיבים התייחסו לגופם לשלושת המסמכים שהמבקש בקש להגיש. באשר לצו הפירוק, נטען כי המבקש ידע אודותיו זה מכבר. זאת ועוד – לסטטוס המשפטי של החברה אין משמעות מבחינת המבקש, והבקשה נועדה רק להשחיר את פני המשיבים.

באשר לבקשה למתן הוראות שהגיש המנהל המיוחד בתיק הפש"ר – נטען כי מדובר במסמך שהוגש לפני מספר חודשים, והוא כתב בית דין ולא ראיה. לא ברור מתי הוא התקבל על ידי המבקש.

באשר לתגובת המשיבים בתיק הפש"ר – נטען כי זהו כתב בית דין ולא ראיה, וכי היא נתמכה בתצהירים של בניו של מי ששימש כמנהל החברה. בניו אינם צד להליך דנן, והם אלה שהצהירו לאור גילו המתקדם ומצבו הנפשי והבריאותי של מנהל החברה . בתגובה יש כדי לשפוך אור על הסיבות שהובילו לקריסת החברה ולהקמתה של חברת מרום פאר נדל"ן השוכרת את הבנין היום מהמשיבים ומנהלת אותו. המשיבים טוענים כי בניגוד לאמור בבקשה, אין סתירה בין האמור בתגובה בתיק הפש"ר לבין עמדת המשיבים בהליך בפני ועדת הערר. אין גם סתירה בין הודעות מנהל החברה לבין צו הפירוק.

המשיבים הוסיפו וטענו כי אם בית המשפט ייעתר לבקשת המבקש, הרי גם הם מבקשים להוסיף מסמכים – ואף יבקשו צו שיורה לחברה ולמנהל המיוחד למסור מסמכים. עוד נטען כי נודע להם לאחרונה כי העירייה קבלה את ההשגה של חברת מקום מאר נדל"ן בע"מ על חיובי הארנונה שהעירייה משיתה על שטחי החנייה. המשיבים טענו כי אילו הם היו יודעים על כך אפשר שהם היו פונים בעצמם למבקש ומבקשים לבצע את שיוך החניות לשוכרים.

עוד נטען כי אם הבקשה תתקבל ויסתבר כי הראיות הנוספות לא הועילו להכרעה במחלוקת, כי בית המשפט יתן לכך ביטוי בפסיקת הוצאות, וכן כי בכול מקרה בית המשפט יאפשר למשיבים להוסיף ולפרט את עמדתם ביחס למסמכים הנוספים.

המבקש השיב לתגובת המשיבים. הוא שב וטען כי עמדת המשיבים בהליך הפש"ר סותרת את עמדתם בהליך דנן. לגישתו של המבקש, במסמכים שצירופם מבוקש מציגים המשיבים גרסה עובדתית הסותרת לחלוטין את זו המוצגת על ידיהם בהליך הנוכחי באופן הממוטט לחלוטין את גרסתם בהליך דנן. עוד טען המבקש כי לאור הנסיבות – אין מקום לשלול ממנו את האפשרות להגיש את הראיות, בשל חוסר ניקיון הכפיים של המשיבים. אם צירוף הראיות לא יתאפשר – התוצאה תהיה כי המשיבים יכולים יהיו להציג בשני הליכים מקבילים גרסאות עובדתיות סותרות. מדובר בבקשה להגיש ראיות שלא היו קיימות בעת שההליך התנהל בפני ועדת הערר, והבקשה להגשת הראיות הוגשה תוך פרק זמן סביר מיום שאלה התקבלו אצל המבקש, שאינו צד פורמאלי בהליכי פשיטת הרגל של חברת ראד (אף שהגיש תביעת חוב בהליך).

המבקש אינו מתנגד לכך כי תינתן למשיבים אפשרות להשלים את סיכומיהם, באופן שזכויותיהם לא יקפוחו.

באשר לבקשת המשיבים להגיש ראיות מטעמם, טען המבקש כי המערערים לא ציינו מהן הראיות אותן הם מבקשים לצרף. אם תוגש בקשה מפורטת בהקשר זה – המבקש שומר על זכותו להגיב אליה. באשר להחלטה לגבי שטחי החניה, לא ברורה הרלוונטיות של המסמך לתיק דנן, שכן שאלת השטח אינה קשורה למיהות המחזיק בנכס.

דיון

לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

הראייה המרכזית אותה מבקש המבקש להגיש היא תגובת המשיבים בהליך פשיטת הרגל, מסמך שלא היה קיים במועד בו התקיים הדיון בפני ועדת הערר. לכן, חרף העובדה כי הבקשה הוגשה באיחור, אין לשלול מהמבקש את האפשרות להציג מסמך חדש, שלא היה קיים קודם לכן. לצורך הבנת המסמך, אין מניעה להגיש גם את הבקשה – שהתגובה מתייחסת אליו.