יחיאלוב נ' מדינת ישראל

השופט ח' מלצר

1. סעיף 3 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה) קובע כי לפני מתן צו מבחן – על בית המשפט להסביר לנאשם בלשון פשוטה את משמעות הצו ולהזהירו מפני השלכות אי מילוי הצו על-ידו. האם חובות ההסבר והאזהרה יכולות להתקיים על ידי שירות המבחן, או באמצעות חתימת הנאשם על טופס צו המבחן? זו השאלה המרכזית העומדת להכרעתנו בתיק זה.

2. אקדים מסקנה לניתוח: הגעתי לכלל מסקנה כי ראוי ליתן רשות ערעור ביחס לשאלה המשפטית שהמבקשת העלתה לעניין קיומן של חובות ההסבר והאזהרה, נושא סעיף 3 לפקודה, לדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור,וכפועל יוצא מכך לבטל את עונש המאסר בפועל (בן ששת החודשים) שהושת על המבקשת בגין הפקעת צו המבחן בעניינה, וכך אציע לחברותיי שנעשה, בהתאם לאמור בפיסקאות 46-44 שלהלן. לפיכך המבקשת תיקרא מכאן ולהבא – המערערת.

אביא עתה את הנתונים הדרושים להכרעה בערעור.

רקע והליכים קודמים

3. בתאריך 26.02.2012 הוגש כנגד המערערת כתב אישום לבית משפט השלום בחדרה, אשר אחז שלושה אישומים (ראו: ת"פ 47242-02-12). בכתב האישום נטען, בתמצית, כדלקמן:

           באישום הראשון נאמר כי בתאריך 22.01.2012, המערערת החזיקה שני שעוני יד, שלפי הנטען היה חשד סביר שהינם גנובים. המשיבה ייחסה למערערת באישום זה החזקת נכס החשוד כגנוב – עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

           באישום השני נאמר כי המערערת קשרה קשר יחד עם אחר (להלן: האחר) להתפרץ לבית מסויים. לפי הנטען, בתאריך 28.01.2012 המערערת הציעה למתלונן לצאת מביתו כדי לאכול עימה, ובזמן זה, האחר התפרץ לביתו של המתלונן וגנב ממנו רכוש. המשיבה ייחסה למערערת באישום זה את ביצוען של העבירות הבאות: סיוע להתפרצות למקום מגורים כדי לבצע עבירה – עבירה לפי סעיף 406(ב), יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין; סיוע לגניבה – עבירה לפי סעיף 384 יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, וקשירת קשר לבצע פשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין.