יחיאל ובניו בע"מ נ' ע. אבדאח לבניה בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה בסדר דין מהיר ע"ס של 11,240 ₪ שהוגשה ביום 18.10.2010 שעניינה כספים המגיעים לתובעת, לטענתה, עפ"י הסכם התקשרות בין התובעת לנתבעת מיום 3.11.2007 (להלן- "ההסכם"), בגין הזמנת שאיבות בטון ע"י הנתבעת 1 (להלן- "הנתבעת").

לתביעה צורפו אישורי ביצוע בשטח, העתק של ההזמנות הרלבנטיות ביומני העבודה של התובעת, חשבוניות מס וכרטסת לקוח.

הנתבע 2 (להלן- "הנתבע") שהינו בעל המניות של הנתבעת צורף לתובענה בעילה של "הרמת מסך". רק בתצהירי העדות הראשית נטען לראשונה כי חתם כערב להסכם, כאשר ההסכם הנזכר בתצהיר התובעת אינו ההסכם נשוא התביעה אלא הסכם מיום 25.3.2008. אין צורך לומר כי טענות התובעת במישור זה הן הרחבת חזית אסורה.

הנתבעים טענו כי יש לדחות התביעה כנגד הנתבע על הסף.

עוד טענו הנתבעים כי ההזמנות מיום 7/09/09 ומיום 27/09/09 הכלולות בתביעה מקורן בטעות וכי לא סופקו משאבות בטון ע"י הנתבעת במועדים אלו ולכן יש להפחית מסכום התביעה סך של 1,487 ₪.

עיקר טענות הנתבעת הן טענות קיזוז בגין איחורים בהגעה של התובעת ו/או אי הגעה כלל. הנתבעים טוענים כי ביום 25/06/09, 20/07/09,5/10/09 וביום 14/10/09 הוזמנו שאיבות בטון מן התובעת שלא ביצעה את ההזמנה, לאחר המתנה מרובה, מה שאילץ את הנתבעת להזמין משאבת בטון מספק אחר באותו היום ו/או ביום למחרת וגרם לעיכוב בלוח זמנים ולבטלה של 7 עובדים.

עוד נטען כי ביום 24/07/09 הזמינה הנתבעת משאבת בטון מאת התובעת, המשאבה לא הגיעה והנתבעת נאלצה להזמין משאבה מספק אחר, במחיר גבוה יותר, ועובדי הנתבעת נאלצו לסיים את יום עבודתם בשעה מאוחרת.

בנוסף נטען כי ביום 13/09/09 הזמינה הנתבעת שאיבת בטון מן התובעת לשעה 11:00 ליציקת תקרה, התובעת שלחה את המשאבה רק בשעה 16:00 והיציקה הסתיימה בשעה 20:00 מה שגרם לבטלה של 8 עובדים ותשלום לעובדים בגין יום עבודה נוסף ו/או שעות נוספות.

נטען כי למרות הפרות ההסכם ע"י התובעת התמידה הנתבעת בהזמנותיה מאת התובעת בשל הבטחות נציג התובעת שהנתבעת תפוצה על כלל נזקיה.

ביום 13.4.2011 התקיימה ישיבה מקדמית מורחבת בנוכחות המצהירים מטעם הצדדים. בתום הישיבה, בה נשאלו המצהירים ע"י בית המשפט באשר לתוכן תצהיריהם, ניתנה הסכמת הצדדים למתן פסק דין לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984 ללא צורך בהגשת סיכומים.

לאור הסמכות שניתנה לי ע"י הצדדים, ליתן פסק דין על דרך הפשרה, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובתצהירים וכן לאחר ששמעתי את שני המצהירים אשר טענו בפניי בהרחבה, במהלך הישיבה המקדמית, הנני מורה כדלקמן:

התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית לא צו להוצאות.

הנני מחייבת הנתבעת 1 לשלם לתובעת סך של 10,000 ₪. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה ומחצית הריבית החוקית מיום הגשת התביעה ועד היום, האגרה ששולמה בעת פתיחת ההליך כשהיא משוערכת (הפרשי הצמדה וריבית) ממועד הגשת התביעה ועד היום וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪.

הסכום שנפסק ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לאור המתווה הדיוני אין לחייב במחצית השנייה של האגרה.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 יום.

ניתן היום, י"א ניסן תשע"א, 15 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: