יחיא נ' מסארווה ואח'

החלטה

1.לפניי עתירת המבקשים, לפי תקנה 201 לתקנות סדר דין אזרחי תשמ"ד-1984, לביטול פסק דין בהיעדר הגנה שניתן כנגדם ביום 21.11.13 (להלן: פסק הדין). המשיב הגיש את תגובתו לבקשה, בגדרה התנגד לבקשה לביטול פסק הדין.

2.המדובר בתביעה עקב תאונת דרכים, כאשר לטענת המשיב נגרמו לו בעטיה נזקי גוף. המשיב הגיש כתב תביעה, והתביעה הומצאה למשיבים כדין, אולם כאמור, לא הוגש כתב הגנה, ועקב כך ניתן פסק הדין. בעקבות מתן פסק הדין - אשר לטענת המבקשים הובא לידיעתם ביום 01.12.13 הוגשה הבקשה שלפניי.

3.המבקשים טוענים בבקשתם כי מחדלם המתבטא באי הגשת כתב הגנה במועד נבע עקב טעות אנוש, והיא - תיוק כתב התביעה בתיק אחר. עוד טוענים הם כי סיכויי הגנתם טובים לאור העובדה שהנהג ברכב המבוטח הכחיש כל מעורבות בתאונה הנטענת, וכן כיוון שהנזק שנפסק מוכחש או שהינו מופרז. המבקשים עתרו כי בית המשפט יתן להם יומם בבית המשפט, וכי יתאפשר דיון בתובענה לגופו של עניין.

4.בתגובתו טען המשיב כי ההזמנה לדיון נמסרה למבקשים כדין, ועל כן אין לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. באשר לביטול לפי שיקול דעת בית המשפט, טוען המשיב כי המבקשת לא נתנה הסבר מניח את הדעת באשר לסיבת מחדלה, כאשר לטענת המשיב התנהלות זו והתירוץ הקלוש שאינו מגובה בראיות מלמד על זלזול בהליך ובבית המשפט, ועל כן לא צלחו המבקשים את המשוכה הראשונה – והיא סיבת המחדל. באשר לסיכויי ההגנה טוען המשיב כי המכתב – אשר לאעת המבקשים נשלח למשיב, ובו הועלתה על הכתב הטענה כי נסיבות התאונה מוכחשות – כמו גם החבות, לא הגיע לידי המבקש והכי הוא הוכן לצורך בקשה זו. עוד טוען המשיב כי התצהיר מטעם ב"כ המבקש אינו יכול ללמד על נסיבות אירוע התאונה, ועל כן הטענות בעניין החבות נותרו טענות בעלמא. באשר לשיעור הנזק טוען המשיב כי הנזק הוכח באמצעות תצהיר, והוא נפסק לפי שיקול דעת בית המשפט, ועל כן לא אין כל טעם בביטול פסק הדין, שכן לא תצמח מכך כל תועלת למבקשים.

דיון והכרעה

5.המבקשים אינם חולקים, כי כתב התביעה הומצא לידיהם. במקרה כגון דא, כאשר לא נפל פגם בפסק הדין שכן המבקשים ידעו אודות המועד להגשת כתב ההגנה, נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר לביטול פסק הדין (ראו: ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח' פ"ד מח(1), בעמ' 835-836). לפי ההלכה הפסוקה, על מבקש ביטולו של פסק דין להוכיח שני יסודות מצטברים; האחד הוא מתן סיבה טובה למחדלו של המבקש- הנתבע שגרמה לאי התייצבות במועד, והאחר - הוכחת סיכויי הצלחת הגנתו - אם יבוטל פסק הדין .

ראו:

גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) עמ' 371.

י. זוסמן , "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 735 עד 738.

6.אשר לשאלה הראשונה, היינו בדיקת סיבת המחדל, כאשר המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, וככל שיתברר שלא מדובר בזלזול מופגן בבית המשפט אלא ברשלנות מסוימת מצד המבקש שהובילה למחדלו, ויש למבקש הגנה סבירה, יקבל בית המשפט את בקשת המבקש וידון במחלוקת לגופה (ראו: ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז (3) 431) ובמקרה שכזה יסתפק בית המשפט בפסיקת הוצאות המשיב כתוצאה ממחדלי המבקש (ראו: ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395 ; רע"א 1598/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה בבית אל על פד"י נ"ה (5) 43). יחד עם זאת, "יהיו מקרים בהם המחדל הוא כה משמעותי עד שיהא בו כדי להאפיל על התשובה לשאלה השניה" (ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (6.4.2008)). אם המחדל עולה כדי זלזול בהליכים המשפטיים ייטה בית המשפט שלא לדון בסיכויי הצלחת התביעה (ראו: רע"א 6379/09 פלוני נ' פלונית (19.8.2009); רעא 6905/11 ‏ ‏פסי גולדנברג בפשט''ר נ' זהבה רובנר (31.12.12)).

7.אולם על דרך הכלל נקבע, כי השאלה השניה, היינו, סיכויי ההצלחה בתביעה, היא העיקר ולשאלה הראשונה חשיבות משנית (ראו: גורן בספרו הנ"ל בעמ' 373; עא 64/53 יששכר כהן נ' שלום יצחק פד"י ח 395; רעא 9565/09 ‏ ‏ רינה מרגוליס נ' איגור גנץ (10.08.2010)). יש לציין כי שיקולים אלו אינם נבחנים במנותק, אלא מתקיים ביניהם יחס שמכונה לעיתים "מקבילית כוחות" (ראו: ברם 63/09 ‏קשת שלטים בע"מ נ' עיריית פתח תקוה (15.1.2009)).

8.באשר לסיבת המחדל, גם אניח כי המבקשת אכן קיבלה את כתב התביעה – הרי אי הגשת כתב הגנה במועד, אף אם מקורה ברשלנות, אינה עולה כדי זלזול בבית המשפט המצדיק נעילת שערי בית המשפט בפני המבקשים. ההסבר שהציגה המבקשת אינו מופרך על פניו, ואין בו כדי ללמד על זלזול מופגן בבית המשפט או בהליך המשפטי.

9.באשר לשאלה השנייה, שאלת סיכויי ההצלחה, המבחן הינו מבחן של הגנה אפשרית, ולאו דוקא בטוחה. הנטל המוטל על המבקשים הוא לשכנע שלכאורה יש להם הגנה אם יוכיחו אותה, ואין על המבקשים בשלב הבקשה לביטול פסה"ד להוכיח את הגנתם באופן מוחלט (ע"א 276/62 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יז 349; ע"א 32/83 אפל נ' קפח הנ"ל) אולם, בכל אופן, עליהם להוכיח כי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדם בהתייחס למשקל קו ההגנה שהם עומדים להעלות (ראו: רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח' (פורסם בנבו, 27.02.2001)).

10.במקרה דנן, הציגו המבקשים גרסתם וטענותיהם הן לעניין החבות והן לעניין הנזק, והם מציגים את גרסת הנהג שראויה לבירור. אין לומר בשלב זה, על אף טענות המשיב, כי אין בגרסה זו ממש, וכי לא תצמח להם כל תועלת מביטול פסק הדין. הנזק נחשב תמיד כמוכחש, ובעניין החבות – אין המבקשים נדרשים להוכיח טענותיהם, אלא להציג את גרסתם. נראה, כי המבקשים הציגו וביססו הגנה אפשרית שיש בה כדי להצדיק פתיחת שערי בית המשפט בפניהם למען יוכיחו את הגנתם.

11.משהתמלאו שני התנאים לביטול פסק הדין, אני מורה על ביטולו.

12.יחד עם זאת, לאור מחדלי המבקשים, אשר לא הגישו הגנתם במועד, ישלמו הם למשיב הוצאות בקשה זו בסך 750 ₪.

13.סוף דבר, הנני נעתר לבקשה ומורה על ביטול פסק הדין. המזכירות תפתח את התיק. כתב ההגנה יוגש תוך 30 ימים.

ניתנה היום, ג' אדר תשע"ד, 03 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: