יחזקאל נ' פונרו

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה תובע התובע החזר של הוצאות אשר הוציא במהלך עבודתו בעבור הנתבעת.

1. הנתבעת לא הכחישה, כי אמנם התובע הוציא הוצאות בעבור עיסקה ואולם טענה כי התובע סירב להעביר אליה את הקבלות המעידות על ביצוע התשלום.

2. התובע מצידו טען, כי ביצע, אמנם, את ההוצאות בעבור העסק של הנתבעת, ואולם הוא לא "סמך" עליה ומשום כך לא השאיר את הקבלות לעיונה על מנת שתבצע את התשלום.

3. בפני בית המשפט העידו התובע והנתבעת איש איש לגירסתו. כן הוצגו בפני בית המשפט קבלות התומכות בהוצאות אשר הוציא התובע לטענתו.

4. הואיל והנתבעת לא כפרה בהוצאות ובגובה ההוצאות, בית המשפט מקבל את גירסת התובע לעניין סכום ההוצאות שהוציא. יחד עם זאת, בית המשפט מוצא לנכון לציין, כי התובע שינה גירסתו לעניין גובה ההוצאות באשר בדיון קודם טען כי ההוצאות עומדות על 2,681 ₪ ואילו בדיון בפני טען לסכום של 2,185 ₪. עוד אציין, כי הנתבעת אף לא עיינה בקבלות אשר הוצגו וקיבלה אותן בבחינת "ראה וקדש" וזאת למרות שבהחלט היתה לה הזכות לבחון האם מדובר אמנם בקבלות אשר מגלמות הוצאות לצורך העסק שלה. מהתנהלותה של הנתבעת הנני למדה על אופייה ומשכך הנני נותנת אמון בגירסתה ולפיה מעולם לא ביקשה להמנע מביצוע תשלום לתובע, ואולם התובע הוא זה אשר הערים קשיים, לא העביר את הקבלות, לא העביר העתקן ואפילו לא הסכים לתת לנתבעת לעיין בהן טרם דרישת התשלום. עוד אוסיף, כי אמנם כטענת הנתבעת המצאת הקבלות בשלב כה מאוחר יש בה כדי לגרום לה לנזק, הואיל וחלפו 2 שנות מס, ברי כי אמנם הנתבעת אינה יכולה להזדכות על קבלות אלה כהוצאה.

5. לאור האמור הנני מקבלת את תביעת התובע לתשלום 2,185 ₪. כמו כן הנני מוצאת לחייב את הנתבעת בתשלום סך 270 ₪ המהווה הפרשי הצמדה וריבית. לעניין זה אבהיר, כי אין הדבר נובע מהצורך בהענשת הנתבעת אלא משום שהתובע אמנם זכאי לשמירת ערך כספו.

6. הואיל והנני סבורה, כי התובע לא כלכל התנהגותו בתום לב ובסבירות אינני מוצאת לחייב את הנתבעת בהוצאות התובע, הואיל והנני סבורה כי התובע יכול היה לקבל את הכספים גם בלא הליכים משפטיים ומשנהג כפי שנהג אין לו להלין אלא על עצמו.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת באופן שהנתבעת תישא בתשלום כולל של 2,255 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

8. רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ד חשון תשע"א, 01/11/2010 במעמד הנוכחים.

לימור ביבי-ממן, שופטת

התובע: מאחר ואני מאמין במערכת המשפט מבהיל אותי שאדם לא מבדיל בין אדם הדובר אמת לשקר. אני לא חייב לאדם דבר.

הוקלד על ידי: חניתה עזריה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: