יחזקאל נ' מרקוס ואח'

פסק דין

זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 5.10.09, בה היו מעורבים רכב התובע, ורכב הנתבע 1 - המבוטח ע"י הנתבעת 2.

התובע עותר לסכום של 14,134 ₪. הסכום בנוי מנזק עפ"י דו"ח שמאי, הוצאות שמאות והפסד יומיים עבודה.

לטענת התובע, הרכב שלו עמד במצב של חניה בניצב בין מכוניות אחרות. הוא ישב בתוך רכבו, ולדבריו התארגן לצורך ביצוע תשלום רשיון רכב בסניף הדואר הסמוך למקום. ואז "פתאום שמעתי מכה מאחור... כשיצאתי מהרכב ראיתי את הרכב שלו. הוא עמד בצורה סטיה אלי" (עמ' 1 שורות 20-21). לדברי התובע, המנוע שלו פעל מכיוון שמדובר ברכב טורבו ואסור לכבות אותו מיד.

אחרי התאונה, כאשר יצא מהרכב ודיבר עם הנתבע 1, הוא שאל אותו איך קרה שהוא התנגש ברכב התובע, ולדברי התובע ענה הנתבע 1 שבא רכב מקדימה והוא היה חייב לסטות כדי להתחמק מתאונה איתו.

גרסת הנתבע 1 ובנו שהיה עימו – שונה לחלוטין. סיבת התאונה היתה אך ורק שרכב התובע יצא ברברס ממקום חנייתו. לא זו אף זו – לא טען הנתבע בפני התובע שנאלץ לסטות מדרכו וזו הסיבה לתאונה.

עולה מכלל הראיות שהתובע נפגע והיה מבולבל וחש ברע אחרי התאונה. אני נוטה לחשוב שהתבלבל הן לגבי התאונה – והן לגבי מה שהתרחש אח"כ.

במהלך הדיון ביהמ"ש שמע שכאילו הנתבע טען שרכב התובע יצא ממקום חניה במהירות של 90 קמ"ש. התובע כמובן התכחש לטענה זו בצורה נמרצת, אך נפלה כאן טעות. בהודעת הנתבע לחברת הביטוח שלו נאמר שמונית התובע היתה בזוית 90 מעלות כלפי המדרכה לפני התאונה.

לאחר ששקלתי את כל הראיות, החלטתי לדחות את התביעה, ולהלן הנימוקים:

1. דברי הנתבע ובנו, שהיה עימו ברכב, היו משכנעים ועקביים, וכללית העדפתי את גרסתם לעומת גרסת התובע.

2. התובע היה כנראה מטושטש כתוצאה מהתאונה, ואני סבור שלא הצליח לזכור את פרטי האירוע כאשר העיד בפני.

3. תמונות של רכב הנתבע מגלות שהפגוש בצד ימין קדמי נתלש ממקומו, ונזק מסוג זה אינו מתיישב עם הטענה שהוא התנגש ברכב התובע.

4. התובע לא עמד בנטל הראיה.

אשר על כן אני דוחה את התביעה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו תמוז תש"ע, 27 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: