יזרעאל נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 17.11.2010, אשר קבעה כי לא חלה החמרה במצבה של המערערת עקב הפגיעה מעבודה מיום 14.2.1980.

המערערת, ילידת 1933, נפגעה בתאונת עבודה ביום 14.2.1980. למערערת נגרם שבר בירך ימין שלא התאחה בשל מחלת הסרטן בה חלתה המערערת.

ביום 21.4.2010 נקטעה רגלה הימנית של המערערת. המערערת הגישה בקשה לדיון מחדש על פי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות).

ביום 4.7.2010 התכנסה וועדה מדרג ראשון בעניינה של המערערת, שמעה את המערערת, בדקה אותה וקבעה (נספח ב' לכתב הערעור):

"הנפגעת מוכרת ע"י המוסד בגין שבר פתולגי בירך ימין על רקע של לימפה-סרקומה שטופלה ברדיותרפיה.

הקטיעה כיום נובעת מפגיעה מאוחרת באספקת הדם לרגל ימין בעקבות הרדיותרפיה בירך המקור.

הועדה אינה רואה קשר סיבתי בין הניתוח והקטיעה הנוכחים לבין השבר הפתולוגי בתאונה

מ-14.02.80.

לדעת הועדה וכך גם צוין בסיכומי המחלה סיבת הקטיעה הינה פגיעה וסקולרית בעקבות ההקרנות אשר בוצעו כטיפול בסרקומה.

- אין החמרה -".

המערערת הגישה ערעור על החלטה הוועדה מדרג ראשון.

ביום 24.8.2010 התכנסה וועדה רפואית לעררים (להלן: הועדה לעררים), אשר אחד מחבריה היה ד"ר רמי דוד – אורטופד. הוועדה לעררים שמעה את המערערת, בדקה אותה וקבעה ממצאיה, כמפורט להלן (נספח א' לכתב הערעור):

"קטיעת רגל ימין בגובה אמצע ירך.

הועדה עיינה בתיק רפואי. מדובר בשבר פתולוגי על רקע לימפוסיקומה".

בפרק "סיכום ומסקנות" קבעה הוועדה הרפואית לעררים כך:

"לדעת הועדה הניתוח שעברה בקטיעת גפה תחתונה ימנית אינו קשור לתאונה הנדונה. מדובר במחלה דוליפרטיבית אשר טופלה גם בקרינה ועברה ניתוח ע"ש גדלסטון. מדובר קרוב לודאי בנזק וסקולרי ומאוחר המשני לטפול הקרינתי.

למען הסר ספק הועדה מבקשת יעוץ כירורג כלי דם על מנת שיבחן מהלך העניינים ויחוה דעתו לגבי הקשר בין התאונה הנדונה לבין הפגיעה הוסקולרית.

הועדה תסכם ללא נוכחות".

ביום 7.10.2010 נבדקה המערערת ע"י ד"ר שלמה פסיק – כירורג כללי וכלי דם (להלן: כירורג כלי דם), אשר קבע כך: