יזמית בנייה תפצה רוכשים עבור איחור במסירת דירות

1. בפני תביעה כספית לפיצוי בגין איחור במסירת דירה, כהגדרתה בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק מכר דירות או החוק) וליקויי בניה. התביעה הוגשה על ידי  שמונה תובעים, המייצגים ארבע דירות, שרכשו דירה בשלבי בניה מהנתבעת – חברת נדל"ן יזמית. השאלות שבמחלוקת נוגעות למעמד החוזי של האורכה שעליה הוחתמו התובעים בנספח השינויים, והאם היא עומדת בדרישות החוק והפסיקה; האם ניתן לדחות את מועד המסירה בגין אירועים נוספים, שלטענת הנתבעת אינם בשליטתה ונכנסים תחת סעיף כוח עליון בחוזה המכר; וכן הכרעה בנוגע לליקויי הבניה בתקופת הבדק.
2. אציין כי מאחר ותלויות ועומדות מספר תביעות נוספות בבתי משפט שונים בגין נסיבות דומות בין הנתבעת לרוכשי דירות נוספים בפרויקט נשוא התביעה, וכן התקיימו מספר תיקים נוספים שהסתיימו בפסקי דין קצרים, כפי שיפורט להלן, מצאתי לנכון לפרט בהרחבה כל אחת מהטענות, על מנת שפסק דין זה יוכל לשמש את הערכאות הנוספות ויחסוך זמן שיפוטי נוסף בתיקים המקבילים.
3. על אף הצעות בעניין זה של בית משפט זה לצדדים, לא אוחדו התיקים בין בתי המשפט השונים, נדחו ניסיונות פשרה שנועדו לחסוך זמן שיפוטי, בשים לב לקיומן של הכרעות קודמות, ונדמה כי זמן שיפוטי רב מידי מוקדש לתביעות דומות בגין נסיבות דומות ובנוגע לאותו הפרויקט ומול אותה הנתבעת.
4. התובעים בסיכומיהם ביקשו להגיש סיכומי תשובה, וזאת על אף שלא הוקנתה להם הזכות לעשות כן במסגרת קביעת המועדים בפרוטוקול. מאחר ולא נותרו לדעת בית המשפט סוגיות שלא לובנו עד תום במסגרת הדיונים והסיכומים, שסיכמו בהרחבה את טיעוני הצדדים, סיכומי הנתבעת לא העלו סוגיות חדשות, ולפיכך לא מצאתי כי הדבר דרוש לצורך ההכרעה ולא נעתרתי לבקשה. בפני בית המשפט עמד מלוא החומר הראייתי והתמונה כולה, כפי שהוצגה על ידי הצדדים.

המחלוקות:

1. התובעים טוענים כי הנתבעת איחרה במספר חודשים הנע בין 8 ל- 10 חודשים ויותר במסירת הדירה ממועד המסירה החוזי עד למסירה בפועל. הם מבקשים לחייב את הנתבעת בסכום חודשי של 4,000 ₪, המהווה, לשיטתם, גובה שכר דירה חודשי לדירה דומה, בגודלה ובמיקומה (דירת 4 חדרים הפונה לאותו כיוון), בהתאם להסכם ולסעיף 5א לחוק המכר דירות, וכן בתוספת ריבית והצמדה מיום קבלת החזקה ועד למועד התשלום. התובעים הוחתמו על נספח שינויים הכולל אורכות במועד המסירה שבין 60-90 יום כל פעם, כאשר אין בין מניין ימים אלה לבין השינויים שנתבקשו כל התאמה, וכאשר השינויים נתבקשו עוד בטרם הגיע המועד ליישומם ובטרם הבניה ולא הוכח כי גרמו לעיכוב בבניה. כמו כן, גם לאחר מסירת הדירות נותרו ליקויי בניה בדירות שלא תוקנן בתקופת הבדק.
2. הנתבעת סבורה כי לא איחרה כלל במסירת דירות. אלה טענותיה:

• התובעים חתמו מרצון על נספח שינויים המאשר איחור במסירה למועדים הקבועים בנספח זה. תקופות אלה נקבעו על ידי הנתבעת על סמך ניסיונה והצורך בהתאמות של התוכניות לשינויים כן הזמן הנדרש לביצועם, התובעים לא חלקו על האורכה בעת החתימה, ויש לאפשר לנתבעת אורכה במועד המסירה על מלוא הימים שנקבעו בנספח השינויים.
• חלק מהתובעים לא שילמו את התשלום האחרון במועד החוזי (ובטרם קבלת החזקה בפועל);
• נסיבות שאינן בשליטת הנתבעת התאם לסעיף 6.3.1 להסכם מאפשרות את דחיית מועד המסירה. כך, יש לדחות את תאריך מסירת הדירות לתקופה נוספת בגין סגר בשטחים שמנע כניסת פועלים וכן אירועים נוספים, כגון שביתת פקחי ועדת התכנון והבניה, עיכובים על ידי חברת החשמל ועוד. התקופה הנוספת הנ"ל כוללת הן את התקופה בה לא התנהלה העבודה כסדרה באתר הבניה הן תקופה נוספת שהיא תוצאה הכרחית מהעיכוב הנ"ל;
• ליקויי הבניה תוקנו ברובם על ידי הנתבעת, הליקויים שהציגו התובעים מוכחשים על ידי הנתבעת, לרבות עלות תיקונם, וכן הנתבעת עומדת על זכותה לתקן את הליקויים במסגרת זכותה בתקופת הבדק.

רקע וההליכים הנוספים:

1. תובעים אלה אינם הראשונים שתובעים את הנתבעת בגין איחור במסירת הדירות בפרויקט, וקיימות תביעות פתוחות ועומדות בגין טענות בגין איחור במסירת דירות בפרויקט נשוא התביעה שבפני, המתנהלות בבית המשפט בחיפה, ומספרן 7687-02-20; 28775-02-20; 22557-07-18. כמו כן, בדיון ההוכחות ציינו הצדדים כי ניתנו שתי הכרעות בתיקים נוספים. בתיק 26163-02-18 ניתן פסק דין על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 בו נפסקו פיצויים בגין איחור במסירה. בתיק 56412-04-19 ניתן פסק דין תמציתי (ולא פסק דין לפי סעיף 79א), שיובא בהרחבה בהמשך, שבו נדחו טענות הנתבעת בנוגע לנסיבות שאינן בשליטתה המצדיקות איחור במסירה וכן נדחו טענותיה ונקבע כי נספח השינויים אינו מהווה הסכמה חוזית מפורשת העומדת בתנאי סעיף 5א(ג) לחוק המכר (דירות), תשל"ג- 1973 ("החוק") (להלן: פסק הדין המקביל).
2. בית המשפט הציע במהלך הדיון, ואף בסיום הליך ההוכחות, הצעות פשרה שלא התקבלו על ידי הנתבעת.