יזדי נ' ג'רי

פסק דין

זוהי תביעה שטרית, בגין שיקים שאוחז התובע, בסכום כולל של 183,604 ₪, אשר נמשכו מחשבונו של מר קיסין יוסף, והוגשו לביצוע כנגד בעל החשבון, בלשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון בתיק

5 -07 – 12361 – 18.

לאחר שהוגשה הבקשה לביצוע שטר, נענתה בקשת הזוכה והוספו לה שני חייבים: חברת פסיוניר בע"מ שבבעלות מר קיסין והינה המוטב בשיקים והנתבע ניר ג'רי אשר חתום על השיקים במקום המיועד לחתימת מושך השיקים (להלן: "הנתבע").

לאחר שניתנה רשות להתגונן, הגיש התובע כתב תביעה מתוקן בו תבע את הנתבע ניר ג'רי בלבד.

טענות התובע:

בכתב תביעה מתוקן, אשר הגיש התובע נגד ניר ג'רי בלבד טען הוא, כי ההמחאות נשוא תיק זה, משוכות מחשבון הבנק על שם קיסין יוסף הלל, אשר נחתמו על ידי הנתבע כמושך השיקים ו/או כמסב על גב ההמחאות והשיקים נמשכו לפקודת חברה פרטית בשם פנסיונר בע"מ ועליהם שתי חתימות הסבה, אחת של חברת פסיוניר וחתימה נוספת.

התובע טוען, כי הינו אוחז בחמישה שיקים [בסיכומיו ציין התובע 4 שיקים], משוכים על הבנק הבינלאומי סניף קרית המלאכה, מחשבונו של מר קיסין יוסף הלל [להלן – "קיסין"], לפקודת חברה פרטית מוגבלת במניות, ששמה פנסיונר בע"מ [להלן – "פנסיונר"].

קיסין הינו בעל החשבון ממנו נמשכו השיקים בתיק ההוצל"פ, אשר לאחר פתיחתו, ביקש התובע לתקן את בקשתו לביצוע השטרות [ונענה], כך שיתווספו הנתבע ופנסיונר, בשל כך שסבר כי הנתבע חתום על גב השיקים כמסב.

לאחר שהומצאה לנתבע אזהרה, הגיש הנתבע התנגדות לביצוע שטר, בה טען כי אינו חתום על גב ההמחאות כמסב, וכי גם חתימת פנסיונר שבגב השיקים כמסב, אינה שלו.

לאחר קדם משפט שהתקיים ביום 26.1.10, ולאחר שקיבל הנתבע רשות להגן, ביקש התובע שוב לתקן תביעתו [ונענה], כך שנתווספה עילה ולפיה חתם הנתבע על השיקים כמושך.

טוען התובע, כי מסעיף 9 לכתב הגנתו של הנתבע, עולה שהנתבע מודה לראשונה כי חתימת המושך על השיקים, הינה חתימתו הוא, ובשל כך שהנתבע ער לעובדה כי בחתימתו על השיקים כמושך, עשוי הוא לחוב, העלה לפתע טענה לפיה חתם על השיקים בהתאם ליפויי כוח שהיה לו מקיסין, וחתם על השיקים מכוח הרשאה.

התובע סבור, כי טענותיו של הנתבע לפיהן ידע התובע שהוא [הנתבע] הינו שלוחו של קיסין, חסרת כל בסיס, מאחר שלו ידע זאת התובע מלכתחילה, היה מגיש את בקשת הביצוע ללשכת ההוצל"פ גם כנגד הנתבע, מכוח חתימתו כמושך, ומייתר מראש את הצורך להגיש בקשה לצירוף הנתבע כחייב, ולאחר מכן לתקן את תביעתו ולהוסיפו, ולשאת בהוצאות הנדרשות בגין כך.

התובע סבור, כי טענות הנתבע לפיהן חתם על פי הרשאה משוללות בסיס, זאת מאחר שמהשיקים עצמם עולה כי חתימת הנתבע כמושך השיקים הינה חתימה יחידה, ואין בצידה כל מלל המעיד כי השיקים נחתמו ע"פ הרשאה, ומאחר שאין בדיני השטרות שליחות נסתרת, יש לדחות הגנתו של הנתבע ולחייבו כמושך השיקים.

עוד טוען התובע, כי הנתבע אישר שחתם על השיקים כמושך, וכי הדבר נעשה, כך הנתבע, על פי הרשאתו של קיסין, על פי יפויי הכוח שצורף לתצהירו של הנתבע. התובע טוען כי יפויי הכוח שהציג הנתבע הינו צילום בלבד, ואין בכוחו לאשר שהינו מאמת את מסמכי הבנק. עוד טוען הוא כי יפויי הכוח הופק ביום 29.3.07 וצוין בו כי הוא תקף עד ליום 31.12.06, ואילו מועד פירעון השיקים הינו 6.7.2007.

עוד עולה מעיון ביפויי הכוח, לטענת התובע, כי הינו כללי ובלתי מסויג, וכי אם היה הוא תקף, הרי שלא היה הנתבע נתקל בכל קושי לקבל את דפי החשבון ומסמכי בנק אחרים, כפי שהצהיר שאכן ארע.

התובע טוען אפוא, כי הנתבע לא הוכיח שיפוי הכוח היה כזה שהפך אותו למורשה חתימה על השיקים כמושך, וכי היה על הנתבע להוכיח טענתו זו באמצעות נותן ההרשאה, מר קיסין, אך הנתבע נמנע מלהזמינו לעדות.

לטענת הנתבע לפיה התובע ניכה לקיסין שיקים מעותדים ונתן לו כסף מזומן תמורתם, ומאחר שהשיקים חזרו, לווה קיסין כספים מהתובע, על מנת לפרוע את השיקים שחזרו, השיב התובע, כי על מנת לבסס טענה זו, היה על הנתבע לבסס תשתית עובדתית מפורטת ומוצקה, וכזו לא הונחה בפני ביהמ"ש, ומשכך אין לנתבע כל הגנה כנגד החוב.

התובע שלל את טענת הנתבע לפיה התחובע אינו אוחז כשורה, מאחר שהנתבע לא הוכיח בגין מה ניתנו השיקים וכיצד נכשלה התמורה, ולא הוכיח כי לקיסין ניתנו הלוואות על ידי התובע, שכן הנתבע לא הביאו לעדות, ואף לא הוכיח מתי בוצעו הניכיונות, באילו סכומים, מתי חוללו השיקים בגין הניכיונות וכו'.

טענות הנתבע: