יורצנקו ואח' נ' משטרת ישראל ואח'

פסק דין

תביעה זו הינה בעקבות הליך שנוהל כנגד התובע בבית המשפט לתעבורה.

בסיום ההליך, וכעולה מכתב התביעה, הורשע התובע בעבירה על סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה, היינו הורשע בנהיגה בקלות ראש, אולם יחד עם זאת, בדיווח על ההליך הוקלד סעיף קרוב אחר, סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה, היינו נהיגה בשכרות.

אין מחלוקת כי התובע פנה לתיקון הרישום ומיד בסמוך לאחר מכן, הרישום תוקן.

טוען התובע כי בין לבין, ניסה להתקבל לעבודה בחברת "מפעלי תובלה", היא הצד השלישי בתביעה זו, שכן המדינה הפנתה את האחריות להסתמכות אליה.

במהלך הדיון העידו התובע עצמו, וכן נציג מפעלי תובלה, מר מישל גנים, שהינו מנהל משאבי אנוש במפעלי תובלה.

מר גנים, חזר על האמור בהגנת הצד השלישי ולפיה לא סביר שבשנת 2009 היתה כוונה לקלוט את התובע במפעלי תובלה. יחד עם זאת, עלה כי ככל הנראה התובע עמד בקשר עם אחד מקבלני המשנה של שירותי תובלה, שירותי רכבת, ומכאן שאין להפנות למפעלי תובלה כל אחריות לנושא תעסוקתו של התובע.

למעשה התובע לא עמד בנטל ולא הוכיח כי אי קבלתו למפעלי תובלה או לכל מעסיק אחר, נובעת מהטעות שחלה בדיווח העבירה אותה עבר התובע.

יחד עם האמור, ולמרות שלא צורפו קבלות, התובע פנה באמצעות עורך דין בדרישה לתיקון הרישום השגוי האמור.

סביר כי נגרמה לתובע עוגמת נפש.

לפיכך, בשיקול הדברים, בהביאי בחשבון מחד שהתובע לא הוכיח כי לא התקבל לעבודה בעקבות הטעות ומאידך, התובע פנה באמצעות עורך דין ונגרמו לו הוצאות ועוגמת נפש, אני מורה למדינה לשלם סך כולל של 600 ₪ כפיצוי לתובע.

בכתב ההגנה התייחסה המדינה לחלוקה הפנימית שבין זרועות המדינה תוך שהמדינה סבורה כי יש להטיל את האחריות על משטרת ישראל ולא על הנהלת בתי המשפט, בשל כך שאחריות הדיווח למרשם הפלילי אינה מוטלת על הנהלת בתי המשפט אלא על משטרת ישראל.

מאמץ אני את עמדת הפרקליטות ולפיה מי שצריך לשלם את הסך שקבעתי הינו משטרת ישראל וכך אני מורה.

למען הסר ספק, אני מורה על דחיית ההודעה לצד שלישי ובנסיבות התיק איני עושה צו להוצאות בין צדדים אלו.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום י"ח שבט תשע"א, 23/01/2011 במעמד הנוכחים.

יעקב פרסקי, שופט

הוקלד על ידי: מלבה פונטה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: