יוספי נ' חב' הוט טלויזיה בכבלים

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לתובע לפצותו בגין נזקים שנגרמו לו עקב תקלות חוזרות ונשנות במתן שירותיה של הנתבעת.

לטענת התובע נתקלה משפחתו בתקלות חוזרות ונשנות שלא מאפשרות תפעול הממיר של הנתבעת והנאה משירותיה וזאת לרבות תקלה בקול העולה בזמן מעבר לפרסומות, ריצוד של התמונה, הצורך לנתק חדשות לבקרים את כבל הממיר וליקוי בשלט.

במסגרת כתב התביעה עתר התובע לפיצוי בהיקף של 9,480 ₪ בגין שכר השימוש ששילם, משלם וישלם התובע.

במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת כי כל פניותיו של התובע ביחס לליקויים כאלו ואחרים טופלו כדבעי. עוד טענה הנתבעת כי במהלך חודש יולי 2011 התקשר התובע בהסכם נוסף עמה וכי ביחס לעיקר הטענות הנוגעות לליקויים בממיר או במערך השירותים הניתנים על ידה, אין כל ממש.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונתתי דעתי לעדויות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות. טעמיי להלן.

בדיון בפני התברר כי למעשה עתירתו של התובע הינה לקבלת מלוא הסכומים ששולמו על ידו עבור שירותיה של הנתבעת במהלך השנים 2009 – 2011. לשיטת התובע, היקף הליקויים עמם נדרש להתמודד מחייב השבת מלוא התמורה.

עם זאת, התובע לא הוכיח כי הנתבעת כשלה בדרך מתן השירות על ידה, בוודאי לא במידה המצדיקה השבת התמורה כולה או חלקה.

התובע אישר בפני כי הפניות אשר בוצעו על ידו לנתבעת הן אלו המתוארות על ידה במסגרת כתב ההגנה.

עיון בכתב ההגנה מלמד כי מדובר במספר מצומצם מאוד של פניות אשר החל לכאורה רק במהלך שנת 2010.

עוד עולה כי למעט פניות במהלך שנת 2010 לא נרשמו במשרדי הנתבעת פניות נוספות, למעט בקשת ההתנתקות במהלך כל שנת 2011.

הדעת נותנת כי ככל שאדם סבור שהשירות שניתן לו אינו איכותי או לקוי בצורה כה מהותית המצדיקה השבת כל התמורה ששולמה על ידו, כי ימשיך ויפנה ולא ישקוט על זכויותיו במשך חודשים ארוכים או ייבחר להתנתק זמן רב קודם המועד בו פנה התובע לנתבעת.

יש לזכור כי לא מדובר בספק שירותים בלעדי ועמדה לתובע האפשרות לבקש להתנתק משירותיה של הנתבעת בכל עת לצורך קבלת שירות מגורם אחר אילו סבר שיש לכך הצדקה.

זה המקום לציין כי במסגרת הדיון בפני טען התובע כי ההחלטה לבקש להתנתק משירותיה של הנתבעת התקבלה במהלך יוני 2011 לאחר שהתברר לו כי מעבר לליקויים הנטענים, הנתבעת שינתה והעלתה את תעריפי החיוב. דווקא דבריו אלו של התובע מלמדים כי קיומן של התקלות, לבדן, לא היווה גם מבחינת התובע טעם מספיק על מנת לבקש להתנתק משירותיה של הנתבעת.

אין התובע יכול לאחוז בחבל מכל קצותיו. אין הוא יכול מחד לטעון כי התנהלות הנתבעת אינה מאפשרת הנאה מן השירות ומאידך להמשיך ולעשות שימוש באותו שירות במשך 3 שנים.

למעלה מכך, מכתב ההגנה עלה כי בחודש יולי 2011 הסכים התובע (או מי מטעמו) להצטרף לתוכנית נוספת של הנתבעת. טען התובע כי השיחה בעניין זה נעשתה עם אשתו. יתכן, עם זאת, ככל שהתובע או בני משפחתו סברו כי השירות שניתן ע"י הנתבעת הוא כה לקוי, הרי שסביר בעיני שלא היו מבקשים להתקשר עמה בהסכם נוסף.

לאחר שנתתי דעתי לכל אלו, אני סבורה כי יש להורות על דחיית התביעה.

התובע יישא בהוצאות ההליך בסך של 600 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תתבקש לשלוח את העתק פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר.

בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום.