יוספי נ' בקר

פסק דין

פתח דבר

1.ביום 30/06/2009 הגישה התובעת גב' יוספי (להלן: "התובעת") נגד הגב' בקר איריס (להלן: "הנתבעת") תביעה כספית על סך 23,000 ₪ (להלן יקרא:"כתב התביעה") בגין דמי שכירות, אשר כנטען לא שולמו ע"י הנתבעת משך 7 חודשים בהם התגוררה בדירת התובעת. כמו כן, תובעת התובעת נזקיה בדירה, אותם הסבה לטענתה הנתבעת.

2.ביום 14/03/2011 הגישה הנתבעת כתב הגנתה, לפיו בין היתר מוכחשת הטענה לפיה לא שילמה דמי שכירות וכן מוכחשת הטענה לפיה הסבה נזקים לדירה.

ב.טענות הצדדים

3.טענות התובעת

עיקר טענותיה של התובעת בכתב תביעתה הינן, כי הנתבעת לא שילמה דמי שכירות משך 7 חודשים בהם גרה בדירה וכי גרמה לנזקים במרצפות, שברה דלתות וצבעה את הקירות בצבע הדורש גירוד הטייח וצביעה חדשה, נזק המוערך על ידה בסך של 18,000 ₪, מהם קיזזה שיק פקדון בסך 2,000 ₪ שמסרה הנתבעת.

4.טענות הנתבעת

בכתב הגנתה, טענה הנתבעת כי שילמה את דמי השכירות במלואם, כי לא גרמה כל נזק לדירה ומעולם לא צבעה את הדירה שהיתה מוזנחת זמן רב, מה גם שהתובעת לא צרפה חוות-דעת לנהוכחת הנזק הנטען. עוד טוענת הנתבעת כי נתבעה בעבר ע"י התובעת בגין דמי שכירות עבור חודש ינואר 2008, ניתן פס"ד בהעדר וזו שילמה סך של 1,200 ₪ חרף קשייה הכלכליים.

ג. דיון והכרעה

5.בטרם אפנה עצמי לדון בתביעה לדמי שכירות, אשר כפי הנטען לא שולמו ע"י הנתבעת, אקדים ואומר כי טענותיה של התובעת בדבר הנזקים להם גרמה הנתבעת בדירת התובעת, לא נתמכו במסמכים הרלוונטיים כגון תמונות, חוות-דעת, הצעת מחיר, קבלה או לכל הפחות חוזה שכירות המעיד על תכולת הדירה עובר להשכרתה. לפיכך, לא מצאתי מקום לחייב הנתבעת בנזקים אלו.

6.אשר לדמי השכירות, מקובלת עליי טענת התובעת לפיה לא שולמו דמי שכירות ע"י הנתבעת, אולם באופן חלקי, כפי שאפרט להלן:

תקופת השכירות לגביה נטען כי לא שולמו דמי שכירות, הינה 7 חודשים.

הן מעדותה של התובעת בפניי, והן מעדותה של הנתבעת בפניי הגעתי למסקנה לפיה תקופת השכירות המוסכמת, ע"פ חוזה השכירות היתה מיום 03/12/2006-03/12/2007 (להלן: "תקופת השכירות"). ראה לעניין זה דברי התובעת מיום 16/03/2011 לפיהם "החוזה נחתם ביום 3/12/06 ועד 3/12/07" (ראה עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 16/03/2011, שורה 10) וכן דברי הנתבעת לפיהם "הייתי צריכה לפנות את הדירה בינואר 2008" (ראה עמ' 2-3 לפרוטוקול הדיון מיום 13/01/2011, שורות 29-1).

7.ואולם, חרף שהסתיים חוזה השכירות, המשיכה הנתבעת להתגורר בדירה עד לחודש ספטמבר 2008, ראה לעניין זה עדותה בפניי בדיון מיום 13/01/2011 (עמ' 3 שורה 12) ולפיכך היה עליה לשלם את דמי השכירות עבור 8 חודשי שכירות.

גובה דמי השכירות הינו 1,200 ₪ מדי חודש, סכום אשר אין לגביו מחלוקת ולפיכך על הנתבעת לשלם 1,200 ₪ עבור 8 חודשים שהם 9,600 ₪ בסה"כ.

אולם, מסכום כולל זה יש לקזז 1,200 ₪ עבור חודש ינואר 2008, באשר הנתבעת צרפה לכתב הגנתה תדפיס תנועות חשבון המעיד על תשלום סכום זה, אשר לא הוכחש ע"י התובעת בדיון שהתקיים בפניי. כמו כן, הנתבעת מאשרת שקיזזה 2,000 ₪ מחובה של הנתבעת, באמצעות שיק הפקדון שהושאר בידיה, ראה עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 16/03/2011, שורה 12.

ד. סוף דבר

8.לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעת לפיצוי בגין נזקים להם גרמה הנתבעת לכאורה ומקבלת תביעתה באשר לתשלום דמי השכירות שטרם שולמו בסך כולל של 6,400 ₪ (שהם 9,600 ₪ כאמור לעיל בחיסור 1,200 ₪ דמי השכירות ששולמו עבור חודש ינואר ו-2,000 ₪ שנפרעו ע"י הנתבעת באמצעות שיק פקדון שהיה בידי התובעת).

על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 6,400 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 230 ₪ .