יוספוב נ' מקרוב

החלטה

העניין שבפני, התנגדות הנתבעת לתובענה אשר הוגשה כנגדה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל.

התובענה הינה תובענה כספית ע"ס 5,002 ₪, ונובעת מהתקשרות שבין התובע לנתבעת, בכל הנוגע לפעולות להן נדרש התובע על מנת שהנתבעת תקבל החזר מס. על פי המתואר בכתב התביעה, הנתבעת קיבלה החזר מס ע"ס 13,837 ₪, כאשר התחייבה בהסכם לשלם לתובע 30% מההחזר כאמור, בנוסף לעלות בדיקת/הכנת התיק בסך 350 ₪.

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע התובענה, ובמסגרת התנגדותה טענה כי שילמה לתובע את כל המגיע לו על פי ההסכם, באמצעות חיוב כרטיס האשראי שלה, והציגה דף חשבון המעיד על חיובי כרטיס אשראי. לטענת הנתבעת, כרטיס האשראי של בעלה חויב בשני תשלומים ע"ס 1,000 ₪ ביום 1.12.11 ו- 1,500 ₪ ביום 12.12.11, ואילו היא שילמה סך 2,285 ₪ ביום 23.1.12 – דבר המביא לפירעון מלוא החוב הנטען.

הואיל ולכאורה אין ולא הייתה מחלוקת באשר לחבות בתשלום, אלא אך ורק לשאלת ביצועו של התשלום, הוריתי על העברת ההתנגדות לתגובת התובע. התובע השיב כי התשלום של 2,280 ₪ לא בוצע ולא נפרע – התשלום מיום 1.12.2011 לא בוצע אלא בוטל מיד לאחר ביצועו (ואף צורפה אסמכתא לביטול), וכך אף תשלום סך 1,280 ₪ ביום 12.12.11.

ביום 12.6.2013 נתקיים בפני דיון בהתנגדות, ובמסגרת זאת התרתי לנתבעת לצרף דפי חשבון מחברת כרטיסי האשראי, על מנת להפיג ספק באשר לפירעון התשלומים; הנתבעת עמדה על כך כי התשלומים אשר בוצעו באמצעות כרטיס האשראי של בעלה נפרעו בפועל, והתובע לא הביא אסמכתא הסותרת תשלומים אלה.

יוצא כי הנתבעת טענה שכל התשלומים נפרעו, אולם לא הביאה אסמכתא כי כולם נפרעו; התובע טען כי כל התשלומים לא נפרעו, אולם הביא אסמכתא לכך שחלקם לא נפרע, והיתר נותר לוט בערפל; אציין כי לנתבעת אכן מחדל דיוני באי הגשת דפי החשבון כמוסכם, אולם איני סבור כי הדבר מצדיק דחיית התנגדותה.

תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, מסמיכה את רשם ביהמ"ש להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים.

יחד עם זאת, פסיקת בתי המשפט סייגה סמכות זאת, ונקבע כי יש להשתמש בסמכות זאת בשיקול דעת, כאשר סיכויי ההגנה הינם דחוקים עד מאוד, ותצהיר ההגנה "כמעט" שאינו מגלה הגנה (ראה לענין זה, א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10, עמ' 413, ע"א 219/65 דגני וקורנפלד נ' דגני, פ"ד יט (4) 149 וכן ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה (3) 757).

ייאמר כי ניתן להגמיש את התנאים ולגוונם בצורות השונות של ערובות וערבויות, ההולמות את נסיבות הענין (ע"א (ת"א) 458/80 מיטווך ובניו נ' בראל, פ"מ תשמ"א (1) 476).

בנסיבות העניין, ובאיזון הראוי בין טענות הצדדים, אני מורה כי ההתנגדות תתקבל ככל שיופקד הסך של 2,280 ₪ בקופת בית המשפט, בתוך 45 ימים מהיום. ככל שלא יופקד הסך כאמור, ההתנגדות תידחה.

ת.פ. ליום 10.12.2013.

ניתנה היום, י"ט חשון תשע"ד, 23 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: