יוספוב נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור שהגיש המערער בעצמו על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' השופטת ש. קריספין-אברהם], אשר לאחר שמיעת ראיות הרשיע את המערער בעבירה של נהיגה בשכרות, כאשר ההרשעה מבוססת הן על חזקת הסירוב להיבדק בדיקת "ינשוף" והן על סמך ראיות נוספות כבדיקת מאפיינים, הודאה בשתייה ועוד.

בערעורו, שכאמור, הוגש ע"י מערער ללא ייצוג משפטי, מבקש הוא בעיקר להתווכח עם קביעות עובדה ומהימנות של בית משפט קמא, ובנסיבות תיק זה, אין הצדקה להתערבות בקביעות בית משפט קמא.

בית משפט קמא קבע בהכרעת דינו באשר לעדויות השוטרות שהעידו בפניו: "דבריהן של שתי העדות אמינות עליי ואני מעדיפה גרסתן, ללא היסוס, על פני זו של הנאשם..." אין כל הצדקה שערכאת הערעור תתערב בקביעות אלה, כאשר הערכאה הדיונית שמעה את העדות והתרשמה מהן. הדברים משליכים הן על העובדה שהמערער סירב לבדיקת הינשוף ע"י עשיית "תרגילים" של הימנעות מנשיפה בפועל, הן לשאלה האם ביקש או לא ביקש חלף הבדיקה במכשיר הנשיפה בדיקת דם.

כך הדבר גם באשר לכישלונו של המערער במבחנים להוכחת שכרותו בשטח. בית משפט קמא הצביע על כך שהמערער התנדנד בהליכה ובעמידה, נכשל בהבאת אצבעו לאף ואף הודה כי עובר לנסיעה שתה, אם כי אמר ששתה רק "שליש בירה".

כל אלה מהווים ראיות לכך שהמערער נהג שיכור, כך קבע בית משפט קמא, ולא אוכל להתערב בקביעות אלה, ומשכך הערעור בהכרעת הדין נדחה.

אין לי ביטחון שהמערער גם בערעורו מערער על חומרת עונשו, אך בהינתן שבשורה האחרונה לערעורו, מוזכרת המילה "עונש", אזי אומר, שקנס בשיעור של 1,500 ₪ בלבד, פסילה מותנית קצרה ומאסר מותנה קצר יחד עם פסילה בפועל של 28 חודשים, רק ארבעה מעבר לפסילת המינימום, אינם, כך בפירוש, ענישה המצדיקה התערבות ע"י ערכאת הערעור.

הערעור נדחה.

תשלום הקנס ייעשה עפ"י הוראת בית משפט קמא.

ניתנה והודעה היום כ"ה סיון תשע"א, 27/06/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: