יוסף נ' פרץ

פסק דין

1.בפניי תביעה כספית ע"ס 10,000 ₪.

2.על-פי הנטען בכתב התביעה, ביום 15.12.07 הלווה התובע לנתבעת סך של 10,000 ₪. לטענתו, הנתבעת אישרה במסמך כתוב כי קיבלה מהתובע סכום של 10,000 ₪. הנתבעת התחייבה בכתב להשיב את הכסף עד יום 15.01.08. הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה ולא השיבה דבר לתובע על חשבון חובה. התובע פנה לנתבעת פעמים רבות וביקש, כי תחזיר לו את סכום ההלוואה, אך ללא הועיל.

3.מנגד טוענת הנתבעת, בכתב הגנתה, כי מעולם לא פנתה לתובע ולא ביקשה ממנו הלוואה. לטענתה, הנתבע מנהל עסק בשם "אינטרנט קפה" בעיר עפולה. התובעת טוענת, כי הפסידה לתובע סך של 10,000 ₪ במשחקי הימורים במחשב המצוי בעסקו של התובע. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי החזירה לתובע סך של 6,000 ₪ ואת היתרה בסך של 4,000 ₪ היא הרוויחה במשחק מחשב. לפיכך, היא איננה חייבת מאומה לתובע.

4.בדיון שהתקיים בפניי העידו התובע והנתבעת. כן במהלך הדיון הגיש התובע לעיוני את המסמך במקור שעליו חתומה הנתבעת ולפיו קיבלה מהתובע את הסכום והתחייבה להשיבו עד ליום 15.01.08 (ת/1).

5.בעדותו בפניי הודה התובע, כי הנתבעת החזירה לו סך של 4,000 ₪ ונותרה חייבת לו סך של 6,000 ₪ (עמוד 2, שורות 14-16 לפרוטוקול). לפיכך, עומד סכום החוב לטענתו ע"ס 6,000 ₪. הנתבע שלל מכל וכל את טענת הנתבעת ולפיה הכסף ניתן לנתבעת לצרכי הימורים באינטרנט (עמוד 3, שורה 6) והעיד, כי ההלוואה ניתנה למטרת רכישת סחורה לחנות שמנהלת הנתבעת (עמוד 2, שורה 11).

6.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו במהלך הדיון, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, כמפורט.

7.אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבעת קיבלה מהתובע סך של 10,000 ₪. הנתבעת הודתה, הן בכתב הגנתה והן במהלך עדותה בפניי, כי קיבלה הסכום הנ"ל מן הנתבע. עוד אישרה הנתבעת את חתימתה על המסמך ת/1.

8.המחלוקת בין הצדדים נטושה סביב השאלה אם השיבה הנתבעת את מלוא הכסף לידי הנתבע, אם לאו. מחד, טוען התובע כי הנתבעת נשארה חייבת לו 6,000 ₪. מנגד, טוענת הנתבעת כי אינה חייבת מאומה לתובע.

9.עסקינן, בהיבט זה, בטענה אשר בבסיסה הינה טענה של "הודאה והדחה", כאשר נטל ההוכחה מוטל על שכמי הנתבעת. על הנתבעת היה להראות ולהוכיח, כי השיבה את הכסף לתובע. ברם, הנתבעת לא הרימה את עול ההוכחה, לא הביאה ולו בדל ראיה לאישוש גרסתה וכל טענותיה בהקשר זה נותרו טענות בעלמא. למיותר לציין, כי גם טענתה של הנתבעת, כי הכסף ניתן לצרכי הימורים, כלל לא הוכחה.

10.בעדותה בפניי, טענה הנתבעת כי מסרה לנתבע סך של 6,000 ₪ בנוכחות גרושה (עמוד 2, שורות 27-30 לפרוטוקול). דא עקא, נמנעה הנתבעת מלהזמין את גרושה למתן עדות בביהמ"ש ומחדל זה פועל לרעתה.

11.יובהר, כי מהמסמך נ/1 שצירפה הנתבעת להוכחת גרסתה עולה, כי הלה מכרה שרשרת זהב בתמורה לקבלת 9,000 ₪. ברם, לא ניתן ללמוד ממסמך זה, כי הנתבעת העבירה סכום כלשהו ע"ח החוב לידי הנתבע.

12.לאור האמור לעיל, הנני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 6,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל.

13.אין צו להוצאות.

14.זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 15 יום.

15.המזכירות תשלח העתקים לצדדים.

ניתן היום, ג' תמוז תש"ע, 15 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: