יוסף נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' השופטת ש. קריספין-אברהם], אשר הרשיע את המערער בהיעדרו בניגוד לתקנה 22 (א) לת"ת, לאחר שלא מילא את הוראות תמרור ב' 2 המוצב בצומת הקישון-וולפסון בתל אביב-יפו.

המעשה היה ביום 16.11.10, נרשמה למערער ברירת משפט, הוא ביקש לנצל את זכותו להוכיח חפותו בבית משפט קמא, אך משזומן לדיון, לא התייצב ולכן, גזר בית משפט קמא את דינו בהיעדרו, לאחר שהרשיעו, כאמור.

המערער פנה לבית משפט קמא בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו, לבקשה צירף תעודות רפואיות, לפיהן, היה חולה בין 06.04.11 עד 14.01.11, כאשר יום הדיון, היום שבו הורשע בהיעדרו, היה ביום 07.04.11.

למרות שהמערער צירף לבקשתו תצהיר בתעודות רפואיות על כך שהיה חולה, בית משפט קמא,ב יום 17.04.11 החליט שאין בטעמים שפירט המערער דבר מה המצדיק ביטול פסק הדין:

"לאור עברו התעבורתי המכביד ביותר של המבקש, הרי שאינו נגרם לו עיוות דין כלשהו בגזר הדין והבקשה נדחית".

עולה אפוא מהחלטת בית משפט קמא שאסור לבני אדם במדינת ישראל להיות חולים, כאשר מוזמנים לבית המשפט. אפילו יציגו תעודות רופא שחלו לפני הדיון וסיימו את מחלתם אחרי הדיון, לא יבוטל פסק הדין שניתן בהיעדרם. יש ידיעה שיפוטית, כנראה, שאין אנשים חולים באמת במדינת ישראל, כולם עושים את עצמם ומתחזים, והרופאים מוציאים תעודות רפואיות מזויפות כדי לסייע בידם.

אף אם לא הייתה הצדקה לבטל אך מטעם זה את גזר דינו של בית משפט קמא, טעם אחר שמצדיק ביטולו הוא העובדה שגזר הדין מבוסס כולו אך ורק על עברו של המערער, וכבר נאמר שגזר הדין צריך לבטא איזון בין שיקולים שונים, ביניהם חומרת עבירה, ביניהם נסיבות עבירה, ביניהם בוודאי עברו התעבורתי המכביד של הנאשם, אפשר, אם כי לא חובה, תמיד בכל עבירה, להתחשב גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם ועוד.

בגזר דינו של בית משפט קמא בחלק המילולי, נאמר כך:

"לאור טיעוני ב"כ המאשימה ועברו התעבורתי המכביד של הנאשם" בדברי התובע, דהיינו, ב"כ המאשימה, נאמר "מ-84 (כנראה רישיון נהיגה מאותו יום – ר.ב.י), 80 הרשעות קודמות בפועל + על תנאי + קנס".

הנה כי כן, התובע לא אמר מילה וחצי מילה, אלא באשר לעברו התעבורתי של המערער, ויוצא שבית משפט קמא הרשיע וגזר את דינו של המערער תוך הסתמכותו של שני דברים: עברו התעבורתי של המערער ועברו התעבורתי של המערער ומשכך, גזר דינו אינו נכון.

התוצאה הראויה הייתה, להחזיר את התיק לבית משפט קמא לשמוע את התיק מראשיתו, אך מחמת שמא יצא המערער, למרות תוצאה כזו עם ידיו על ראשו, בהתחשב בתקופה שכבר היה פסול, אשנה רק את גזר דינו של בית משפט קמא בכך, שהפסילה בפועל והפסילה על תנאי בטלות, יוותר על כנו רק הקנס.

את תוספת הפיגור שנצברה עד עתה בטלה, והמערער ישלם את הקנס עד יום 01.08.11.

ניתנה והודעה היום כ"א סיון תשע"א, 23/06/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: