יוסף נ' חן

פסק דין

1.ענינה של התביעה לפני היא תאונת דרכים שהתרחשה בתאריך 11.9.11. התובעת נהגה ברכב מסוג הונדה סיוויק שבבעלותה.

מר דני חן נהג ברכב מסוג – שבבעלות הנתבע, מר ישראל חן, הוא אביו.

לטענת מר דני חן, הרכב מבוטח על ידי חברת שלמה רכב.

כתב הגנה מטעם הנתבע לא הוגש.

על אף האמור ומשהתייצבו הנתבע, בנו הנהג, לדיון החלטתי לדון בתביעה לגופה.

2.לטענת התובעת היא נסעה בצומת בן צבי, לפתע הרגישה מכה ברכבה בצד ימין.

לטענתה, מר דני חן פגע בה בצד ימין מאחור והתובעת הציגה תמונות שסומנו ת/1, לטענת התובעת כתוצאה מהתאונה נגרם לרכב התובעת נזק.

התובעת תובעת הפסדים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה בגין ירידת ערך 840 ₪, השתתפות עצמית 993 ₪, כינון פוליסה 68 ₪ (הפסדים שלא כוסו על ידי חברת הביטוח שביטחה את רכבה) וכן תובעת עגמת נפש בסך 200 ₪.

3.הנתבע חלק על טענות התובעת.

לגרסת בנו של הנתבע, מר דני חן, הוא נסע בנתיב הימני כדין, לפתע רכב התובעת שהגיע במהירות, סטה לעבר מסלול נסיעתו ופגע ברכבו בצד שמאל של הרכב, מקדימה.

לטענת בנו של הנתבע, כתוצאה מסטיית רכב התובעת נגרמה התאונה.

4.בדיון שלפני העידו התובעת, מר דני חן ומר ברק קירמאיר (חברו של מר דני חן שנסע עימו ברכב).

דיון והכרעה:

5.למעשה ניתן ללמוד מעדויות הנהגים כי שני הנתיבים הממשיכים ישר מתאחדים לנתיב אחד.

לטענת מר דני חן, התובעת הגיעה במהירות ולכן לא ראה אותה. לטענתו, הוא עמד ברמזור אדום, רק שהחל לנסוע היא פגעה ברכבו, עת סטתה מנתיב נסיעתה.

לטענת התובעת, היא עמדה ברמזור אדום ולאחר משמופע האור הירוק הופיע ברמזור ומספר מטרים של נסיעה, נפגע רכבה כאמור מעלה.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסת התובעת וקובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבע מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה התרשמתי מעדותה של התובעת, שהיתה עקבית בטענותיה ואני מעניקה משקל גבוה לעדותה זו.

שנית, מיקום הנזקים ברכב התובעת על פי התמונות שהוצגו לי, מלמדים כי הפגיעה היתה מאחור בצד ימין, משכך, סביר כי רכב הנתבע נסע מאחורי התובעת ולא לפניה.