יוסף ג ' מיל ג ' בארין נ' עבד אלנאסר אגבריה ואח'

פסק דין

רקע:

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו למר יוסף ג'מיל ג'בארין יליד 17.10.52 (להלן: "התובע") בתאריך 15.12.03.

התובע במועד, האמור לעיל, עבד במפעל משאבת בטון מואסי בע"מ ונשלח מטעם מעבידו לצקת תקרת גג במבנה אשר בבעלות הנתבע מס' 1 עבד אלנאסר אגבריה (להלן: "הנתבע מס' 1" או "עבד") ואחיו, בשכונת עין איברהים באום אל פחם.

במהלך היציקה, בעוד התובע נמצא על גג המבנה ממתין בין פעולת יציקה אחת לשנייה, קרס הגג והתובע נפל ארצה מגובה של 6 מטרים ביחד עם עובדים נוספים ששהו על הגג (להלן: "התאונה").

כעולה מהראיות, יזם עבד בניית מבנה רחב היקף ששטח קומה אחת שלו הינו כ-860 מ"ר.

לצורך ביצוע עבודות הבנייה שכר עבד את שירותיו של הנתבע מס' 2 מר מחמוד מוחמד מחאגנה כמהנדס (להלן: "המהנדס"). ההתקשרות בין השניים לא הועלתה על הכתב.

כמו כן, שכר עבד את שירותיו של מר סמיח מוסטפא מחאמיד (להלן: "מחאמיד" או "הנתבע מס' 3") אשר קיבל על עצמו לבנות את שלד הבניין ביחד עם צוות עובדים, כעולה מזכרון הדברים אשר נחתם בין השניים (ר' נספח לתצהירו של עבד).

לימים, שולם שכרם של מחאמיד והעובדים באמצעות תלושי שכר שעבד הנפיק, עת התברר כי מחאמיד אינו יכול ליתן חשבוניות כנגד תקבולים.

הצדדים בישיבת בית משפט מיום 15.7.09 הסכימו על הגשת חוו"ד הרפואיות ללא חקירת עורכיהן לרבות מסמכי המל"ל, ועל הגשת תיק משרד העבודה בשלמותו כחלק מהראיות שיונחו בפניי. כמו כן הוגשו הכרעת הדין וגזר דין בעניינם של הנתבעים 2 ו-3 בהליך הפלילי שהתקיים נגדם.

במסגרת ראיות התביעה העיד התובע ומטעם הנתבעים העידו עבד ומחאמיד. המהנדס הודיע ביום 26.5.09 על מחלוקת כספית עם ב"כ ודיווח כי הוא מחפש עו"ד אחר. מאז הודעתו לא הגיש תצהירי עדות ראשית, לא התייצב לדיונים ולא הגיש סיכומים.

עוד יצוין כי עבד הגיש הודעת צד ג' כנגד המהנדס וסמיח מחאמיד במסגרת ההליך.

סוגית האחריות:

אחריותם של המהנדס ומחאמיד אינה שנויה במחלוקת לנוכח הרשעתם עפ"י הודאתם בת.פ. 3040/04 בבית משפט השלום, בחדרה.

המהנדס ומחאמיד הועמדו לדין בעבירה של חבלה ברשלנות, עבירה לפי סעיפים 326 ו-341 לחוק העונשין תשל"ז-1977, והורשעו לאחר שהודו בעובדות כתב אישום מתוקן בו נאמר: "...הנאשמים היו אחראים ובעלי השליטה על בניית התקרה הנ"ל. בנסיבות אלה היתה על הנאשמים חובה לנקוט מידה סבירה של זהירות וקפידה ולמנוע הסכנה בעת בניית התקרה הנ"ל. במועד הנ"ל בשעה 13:10 או סמוך לכך, בעת שהנאשם מס' 1 יחד עם פועלים שביצעו את יציקת הגג, לפתע קרס הגג וחלק מהפועלים שעבדו ביציקתו נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי..."

סעיף 42א לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971 קובע כי ממצאים ומסקנות שנקבעו בהכרעת הדין, הינם ראיה קבילה בהליך במשפט אזרחי; וסעיף 42ג לפקודה קובע כי המורשע, ובענייננו הנתבעים 2 ו-3, לא יהיו רשאים לסתור את תוכנו של פסק הדין הפלילי, אלא ברשות בית משפט; רשות שלא התבקשה בפניי.

בנסיבות אלה מעמדו הראייתי של פסק הדין המרשיע הופך מראיה לכאורה לראיה כנגדם בהליך, ומכאן אחריותם של הנתבעים 2 ו-3 לפיצוי התובע בגין רשלנותם.

ממצאים ומסקנות של פסק דין חלוט בהליך פלילי אינם עומדים בהכרח בסתירה עם קיומה של רשלנות תורמת של אחר, אשר מעורב בתאונה, ובכלל זה התובע, ככל שתוכח רשלנות תורמת.

הוכחת רשלנות תורמת לרבות של הנפגע עצמו אפשרית משום שאינה בבחינת "ראיה לסתור" ועל כן יש להתחשב בה ובהיקפה, ככל שתוכח, בקביעת חלוקת האחריות של כל אחד מהצדדים המעורבים.

ראשית, אדון בחלקו של עבד אגבריה (הנתבע מס' 1);