יוסיפוב נ' ברטשניק

החלטה

בפני התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב, על סך 46,000 ₪.

בכתב התביעה נטען, כי המשיב הלווה למבקשת, ביום 28/7/08, סכום של 6,000 ₪, כאשר על פי ההסכם בין הצדדים, על המבקשת לשלם בעבור ההלוואה ריבית חודשית בשיעור של 16.6% (1,000 ₪ לחודש). לטענת המשיב, על פי ההסכם, היה על המבקשת להשיב את ההלוואה במלואה תוך 6 חודשים, כאשר בחודש השישי תשלם, בנוסף לריבית החודשית על סך 1,000 ₪, את קרן ההלוואה בסך 6,000 ₪. בנוסף, התחייבה המבקשת לשלם סכום של 100 ₪ קנס בגין כל יום פיגור בהחזר ההלוואה. המשיב מציין, כי שולמו שני תשלומים חודשיים על סך 1,000 ₪, ולאחר מכן הפסיקה המבקשת לשלם את החזרי ההלוואה. המשיב העמיד את תביעתו על סך 46,000 ₪, כאשר הוא מציין כי סכום זה כולל קרן, ריבית וקנס מופחתים.

בנוסף נטען בכתב התביעה, כי בנה של המבקשת, שהוא הנתבע מס' 2, חתם על הסכם ההלוואה כערב.

המבקשת טוענת בתצהירה כי מעולם לא ערכה הסכם עם המשיב, ולא לוותה ממנו דבר, והחתימה המיוחסת לה מזוייפת. לטענת המבקשת, בנה הוא שנטל מהמשיב הלוואה, כאשר על פי דברי הבן, היה אמור להחזיר את קרן ההלוואה בצירוף ריבית על סך 1,000 ₪ סך הכל, כך שיחזיר 7,000 ₪ (מתוכם החזיר כבר 2,000 ₪, כפי שצויין בכתב התביעה).

המבקשת טוענת, כי תנאי ההלוואה הנטענים בכתב התביעה אינם חוקיים, וכי מדובר בריבית דרקונית, המנוגדת להוראות החוק.

לאחר שעיינתי בתצהיר המבקשת, אני רואה לנכון ליתן לה רשות להתגונן, אף מבלי לקיים דיון בהתנגדותה, וזאת על פי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

ראשית, ברי כי הכחשת החתימה על ההסכם נשוא התביעה מהווה טענת הגנה אשר יש לבררה ואשר מזכה את המבקשת ברשות להתגונן. שנית, על פני הדברים נראה כי תנאי ההלוואה הנטענים בכתב התביעה אינם עולים בקנה אחד עם הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993, המגבילות את שיעור הריבית החוקי, ואינן מאפשרות תביעה לריבית הסכמית בשיעורים המפורטים בכתב התביעה. העדר הפרופורציה בין סכום ההלוואה לבין סכום התביעה במקרה הנוכחי, על פני הדברים, מעיד לכאורה על גביית ריבית העולה על השיעור המותר בחוק.

ההתנגדות מתקבלת. הליכי הוצל"פ מעוכבים.

התצהיר ישמש כתב הגנה.

נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.

התובע יגיש תצהיר מטעמו, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

אם לא יוגש תצהיר מטעם התובע, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקשת.

עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובע לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקשת.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ב, 20 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: