יוסיפוב ואח' נ' ברון ואח'

פסק דין

אירוע של תאונת דרכים בצומת הרחובות ראול ולנברג, פנחס רוזן ושטרית ברמת החייל בתל אביב . המונית של התובע נסעה ברחוב ראול ולנברג ופנתה שמאלה בחסות האור הירוק, אל רחוב רוזן., באותה עת התקרבה אל הצומת הנתבעת כשהוא נוהגת ברחוב שטרית, ופנתה ימינה אל רחוב רוזן אליו נכנסה המונית מן הכיוון ההפוך.

בסוף קשת הפניה שמאלה של מונית התובע וכאשר החלה לנסוע ישר ברחוב רוזן, נוצר מגע בין פינה קדמית שמאלית ברכב הנתבעת, וכנף אחורית ימנית של המונית.

כל אחד משני המעורבים מטיל את האחריות לתאונה על האחר , התובע הגיש את התביעה בתיק זה והנתבעת הגישה תביעה שכנגד , נגד התובע והמבטחת שלו .

מטעם התובע העיד הוא לעצמו, ומטעם ההגנה העידה עדה שלא נהגה ברכב המעורב , אך ישבה בתוכו ליד הנהגת הנתבעת 1 .

לטעמי הצדק עם התובע .

אין מחלוקת, והתובע אף לא נחקר על כך בחקירה נגדית, כי התובע נכנס לצומת מרחוב ראול ולנברג ופנה שמאלה כשאור המסדיר את תנועתו ירוק. התובע עשה קשת ארוכה מאד , החל מקו העצירה בכיוון נסיעתו עד למקום התאונה ,הנתבעת אך פנתה ימינה מרחוב שטרית, נסעה מספר מטרים והתנגשה עם מונית התובע . אין ספק כי המונית נכנסה לצומת לפני שעשתה זאת הנתבעת, כך שכאשר הנתבעת נכנסה לצומת, המונית היתה כבר בעיצומה של הפניה שמאלה ואף הגיעה לתחילת רחוב רוזן ונכנסה בו. הנתבעת היתה חייבת לראות את המונית נכנסת לצומת ופונה שמאלה לכיוון הנקודה ברחוב רוזן, בה היא נכנסת לרחוב רוזן .

הנתבעת הגיעה מהכיוון הנגדי , אשר אילו היתה ממשיכה ישר היה לה אור אדום שכן למונית שנתיבה חוצה את נתיב הנסיעה ישר היה ירוק. על כן זכות הקדימה במקרה זה היא של המונית , ואסור היה לנתבעת להיכנס לצומת או לפנות ימינה עד אשר המונית וכל הרכבים הבאים מהכיוון שלה יפנו את הצומת.

שלישית, עדת ההגנה העידה והשתמשה במלים , "השתלבה " ו" נתיב השתלבות" ביחס לנהיגת הנתבעת ונתיב הנסיעה שלה . בהשתלבות נוהג ברכב מנתיב לנתיב , הזכות הינה של הרכב הנוסע בנתיב אליו משתלב הרכב האחר. במקרה זה הזכות היא של נהג המונית התובע .

מיקום הפגיעה בשני הרכבים, תומך דווקא בטענות התובע. פינה קדמית שמלאית ברכב הנתבעת פגעה בכנף האחורית ימנית של התובע משמע שהתובע עם רוב גוף המונית שלו היה כבר בתוך הנתיב בו אירעה התאונה .

קמה מחלוקת בין בעלי הדין, אם התובע נסע בנתיבו הממשיך ישר לכיוון הגשר הקרוב למקום התאונה ברחוב רוזן, או שהוא עלה על הנתיב הפונה אחר כך ימינה .

אין לכך כל השפעה על מסקנתי כי הצדק עם התובע. זאת יען כי בפניה מרחוב שטרית לרוחב רוזן הפניה נעשית למעשה אל תוך הנתיב הממשיך ישר ובדיוק בסוף הפניה נוצר נתיב ימיני חדש לצידו קיימת תחנת אוטובוס . התאונה היתה על פי הסימון על ת/1 ועדות עדת הגנה במרחק מספר מטרים ספורים מהפניה ימינה של הנתבעת. באותה נקודה המונית עדיין נמצאת בנתיב שלה שהוא המשך של הפניה שמאלה , ולא נוצר עדיין מצב בו המונית נוסעת בנתיב השני מימין ומנסה לעבור לנתיב הראשון מימין . לדידי מיקום הפגיעה בשני הרכבים אומר הכל .

לפי כך אני מחליט לקבל את התביעה ולדחות את התביעה שכנגד.

הנזק

התובע תבע 3370 ₪ הוצאות תיקון המונית שכ"ט שמאי, ועוד 900 ₪ אובדן הכנסה .

לתביעה צורפה חוות הדעת של השמאי , ובכך הוכח סכום הנזק.

באשר לאובדן הכנסה , התובע לא אמר מילה בעדותו לגבי הנזק, כמה ימים הושבתה המונית , ומהו סוכם ההכנסה היומית נטו שלו . באין ריאה , לא אוכל לפסוק לתובע פיצוי על אובדן הכנסה מהמונית.

לפיכך סך כל הנזק הוא 3370 ₪ .

אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע את הסכום של 3370 ₪ , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום אירוע התאונה עד התשלום המלא בפועל, אגרת משפט ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד התשלום המלא בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 1000 ₪ .

התביעה הנגדית כאמור נדחית .