יוניאן נ' טנגי

פסק דין

התובע מתגורר ברח' הר חזון 14 בכפ"ס.

במרפסת דירתו התקינה עבורו חברת זאב ערבה בע"מ (להלן: "הקבלן") חיפוי של עץ במבוק מלא המכונה דק.

תמורת הזמנה זו שלם התובע לקבלן סך של 26,680 ₪.

לטענת התובע, מספר ימים לאחר התקנת הדקים בסוף שנת 2008 הלוחות החלו מתנתקים זה מזה, חלקם החלו מתנפחים, בחלקם השתנה הגוון וחלקם התפוצץ באופן שגרם לפציעות ילדיו.

התובע הגיש תביעה כנגד הקבלן בבימ"ש זה, תביעה שסומנה כתק 1457-12-09, בתביעה זו הקבלן לא הגיש כתב הגנה ולכן ניתן פס"ד ביום 11.2.10.

מאמצי הגביה כשלו, ועל כן תובע התובע כי הנתבע כמי שמייבא את הדקים לישראל.

המסגרת הנורמטיבית לתביעה עפ"י סעיף 19 לתביעה הינו חוק האחריות למוצרים פגומים התש"ם-1980 (להלן: "החוק").

התובע טוען כי החוק מטיל אחריות לא רק על יצרן, אלא גם על יבואן שייבא לישראל מוצר פגום שעלול לגרום נזק גוף.

סכום התביעה כאן מושתת על כתב התביעה שהוגש כנגד הקבלן. שם נפסקו לטובת התובע 30,000 ₪ ועל כן גם כאן תובע התובע לשלם לו סך של 30,000 ₪.

התובע צרף כנספח ד' חוו"ד של מר חנן עזרא הטוען כי סוג הדק שהותקן במרפסת הבית של התובע לא מתאים למרפסת פתוחה חשופה לגשם, לרוח ושמש.

חשיפה זו גרמה לדעת החתום על נספח ד' להתנפחות הלוחות באופן שהמתקין שהתקין את הלוחות בהתקנה נסתרת כלשונו (קרי: התקנה ללא ברגים), נאלץ לקבע את הלוחות עם ברגים באופן המהווה סיכון למי שמהלך שם יחף.

לפיכך, סבור המתקין כי אין מנוס אלא לפרק את כל הרצפה ולהתקין לוחות המתאימים לגשם ושמש.

הנתבע טוען כי התובע מתאנה לו ללא הצדקה עניינית, ולו היה יכול להפרע מהקבלן כלל לא היה מצרף אותו להליכים משפטיים כלשהם.

הנתבע מודה כי בשעה שהתובע פנה אליו במר יאושו, הוא ניאות לנסות ולסייע לו אך ללא נטילת אחריות, לא במישרין ולא בעקיפין.

הנתבע טוען כי חשבונית הרכישה כלל לא נושאת שמו של התובע או רעייתו, אלא שמם של אבי ושנית כהן.

הנתבע מכחיש כל טענה הבאה מפי התובע כי הפסיק מלייבא לישראל את הדקים המדוברים (הנתבע צרף חשבוניות רכישה המעידות על ייבוא כמות לא מבוטלת של דקים).

הנתבע טוען כי התובע לא צלח את מבחן הסף לחלות החוק על הדקים מושא התביעה, שכן לא הוכיח כי מאן דהוא נפצע בדירתו, וכי גם אם תימצי לומר שמאן דהוא נפצע לא הובאה ראיה שתקשור את הפציעה בקשר סיבתי למצבם של הדקים.

הצדדים הופיעו לפני בישיבת יום 14.2.11 שבה התובע חזר וטען כי הדקים התעוותו באופן שיוצאים מהם שבבים שיש בהם כדי לגרום לנזק גוף.

הנתבע טען כי הדקים שהותקנו אצל התובע הינם מחומר המתאים הן לרצפה חיצונית והן לרצפה פנימית וכעסו של התובע שצריך להיות מופנה לקבלן מופנה אליו על לא עוול בכפו.