יונה מלניק נ' מכון וינגייט לחינו ך גופני ולספורט ואח'

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורין שלא כדין, גרם הפרת חוזה, עגמת נפש, הפרשי פיצויי פיטורין, פדיון ימי מחלה והפרשי שכר עבודה.

2.העובדות הרלוונטיות בתיק זה

א.התובע הנו מאמן ג'ודו מוערך ובעל הישגים רבים בתחום ספורט הג'ודו.

ב.הנתבע 1, (להלן: "המכון") הנו מכון לחינוך גופני וספורט אשר מפעיל בין היתר מרכז לטיפוח מחוננים בספורט הג'ודו בישראל, (להלן: "הפנימייה").

ג.הנתבע 2, (להלן: "האיגוד"), הנו אגודה הפועלת מכח חוק הספורט וכיום נמצאת בפירוק על פי החלטת בית משפט.

ד.הנתבע 3 שימש כיו"ר האיגוד והנתבע 4 שימש כמנכ"ל האיגוד.

ה.המכון העסיק את התובע כמאמן ג'ודו בפנימייה החל מיום 21/8/94 ועד 1/9/05. התובע פוטר על ידי המכון.

ו.בשנת 2000, בנוסף להעסקתו כמאמן בפנימייה, הועסק התובע על ידי האיגוד כמאמן נבחרת ישראל בג'ודו.

ז.בשנת 2004, סיים התובע את תפקידו כמאמן הנבחרת בשל מחלוקות בין התובע לבין ראשי האיגוד.

ח.התובע טען, כי הנתבעים 3 ו – 4 התנכלו לו בשל תלונותיו על התנהלות בלתי תקינה של האיגוד וכי הוא פוטר משיקולים זרים הן מאימון הנבחרת והן מעבודתו במכון.

3.ראיות ועדים

הגישו תצהיר והעידו – התובע, הגברת נועה לאור, ספורטאית ג'ודו, קובי ביתן, יו"ר ועד העובדים לשעבר, ד"ר אורי שפר, מנהל המכון וגברת שושנה הרפז, עובדת המכון, הנתבע 3 והנתבע 4, ד"ר גלעד ויינגרטן, מנכ"ל העמותה ליד הועד האולימפי, מר ישראל גייזינגר, חבר בוועד האיגוד. כמו כן העיד העיתונאי שחר גינוסר.

4.רקע

התובע הנו אחד ממאמני הג'ודו הטובים בארץ ואף שימש כמאמן הלאומי מספר שנים. התובע אימן ספורטאים מובילים בתחום הג'ודו והכין אותם לתחרויות בינלאומיות ולאולימפיאדה. אין ספק, כי התובע הנו אדם מוערך בתחומו, מקצוען ובעל הישגים רבים.

בשנת 1994 החל התובע לשמש כמאמן הג'ודו בפנימייה לטיפוח מחוננים ומצטיינים במכון וינגייט. הפנימייה איננה חלק ממערכת החינוך של החניכים.

בשנת 2000, במקביל להעסקתו של התובע בפנימייה החל התובע לשמש כמאמן נבחרת הבוגרים של ישראל בג'ודו.

5.מלבד עיסוקיו של התובע בפנימייה ובנבחרת, היה התובע מאמן מבוקש בקרב ספורטאי ג'ודו אשר ביקשו להתאמן על ידו גם באופן אישי.

במסגרת זו, הספורטאית מיכל פיינבלט, תלמידה בפנימייה, פנתה לאיגוד וביקשה כי התובע יהיה מאמנה האישי בנוסף לאימונה בנבחרת. פיינבלט התאמנה בנבחרת הנשים באותה העת על ידי מר שוקי קואז, אחיו של הנתבע 3.

בקשתה של פיינבלט להתאמן אצל התובע גרמה למחלוקות בין התובע לאיגוד ולטענת התובע, החל מאותו מועד פתחו הנתבעים 3-4 במסכת התנכלות שהביאה לבסוף לפיטוריו הן מהנבחרת והן מהמכון.