יומטוביאן נ' עירית ראשון לציון

פסק דין

הרקע והצדדים

1.התובע הגיש תביעה בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו, עקב בור בכביש בו נסע. עניינה של התביעה בנזק שנגרם לרכב כתוצאה מבור בכביש.

2.לטענת התובע, נסע מנווה דקלים לכיוון איילון צפון, שם היה בור בכביש ורכבו נפל לתוכו וניזוק כתוצאה מכך, למחרת הבור תוקן באופן חלקי. לפי חוות דעת המומחה מטעמו, הנזק הוערך בסך 5,451 ₪, אולם הנתבעת (להלן: "העירייה") הסכימה לפצותו אותו בסכום של 2,000 ₪ בלבד.

3.לטענת העירייה, לא הוכח שהבור נמצא בתחום שאינו בשיפוטה; הרכב שניזוק טופל במוסך חודשיים לפני שניזוק מהבור נשוא התביעה; רוחב הבור בכביש לא יכול לגרום נזק בהיקף כזה ובמס' מוקדים ברכב; יש להטיל על התובע אשם תורם, שכן לא נסע בזהירות ראויה בהתאם לתנאי הכביש..

4.בדיון שהתקיים בתאריך ה- 29.01.13, ביקש התובע לדחות את הדיון על מנת להביא מסמכים הדרושים לתביעה, הוסבר לו כי דחיית הדיון תהיה כרוכה בהוצאות התייצבות לנתבעת.

5.בדיון השני, שהתקיים ביום 03.07.13, העידו התובע, נציגת העירייה ועד מטעם הנתבעת. נציגת העירייה טענה כי הבור לא גדול ולא יכול לגרום לנזק בהיקף כזה וכי היה מדובר במזג אוויר חורפי והעירייה לא הייתה יכולה לצפות את הנזק בכביש כתוצאה מכך.

עמדת העירייה היתה כי נציגיה הגיעו למקום תוך זמן סביר לכסות את הבור. עד הנתבעת, מר בוקריס טען כי הבור תוקן יום למחרת.

דיון והכרעה

6.    לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן.

7.תיאור התובע בכתב התביעה, לפיה "היה בור גדול שרכבי ממש נפל תוכו" אינו תואם את התמונה שהציג במהלך הדיון, המראות את מקום האירוע ואת גודל השטח בו נעשה תיקון של מילוי אספלט. בהגזמה זו יש כדי לפגוע באמינות טענותיו של התובע.

8.במכתב הנתבעת לתובע מיום 15.05.12 נרשם כי:

"הוחלט לפצותך בשיעור של 2,000 ₪ בלבד וזאת מבלי להודות באחריות... כי רוחב הבור בכביש לא יכול היה לגרום לנזק בהיקף כל כך נרחב ובכמה מוקדים".

מכאן ניתן ללמוד כי למרות שהנתבעת לא הסכימה לקבל על עצמה את האחריות לנזקים שנגרמו, ולמרות שהיא לא כפרה בקיומו של בור בכביש, עמדתה היתה כי מדובר בבור שאינו יכול לגרום לנזקים הנטענים על ידי התובע.

9.על פי מכתב המוסך (ת/2) מיום 04.03.12 - יום אחרי התאונה נשוא התביעה - הגיע הרכב למוסך בגרירה. מסמך ת/3 מאשר אף הוא את ביצוע הגרירה סיום 04.03.12 מנווה דקלים 32 בראשון לציון למוסך ביהוד.

התובע העיד כי חזר למחרת כדי לצלם את המקום והבור כבר מולא, טענה שנתמכה בעדותו של מנהל יחידת האספלט בעירייה, מר בוקריס, לפיה תוקן המקום למחרת התאונה.

10.על בסיס אלה, ובשים לב לנ/1 אליו אתייחס בהמשך, אני מקבלת את טענת התובע כי היתה פגיעה ברכבו בשל בור בכביש במהלך נסיעה בנווה דקלים בראשון לציון ביום 03.03.12 (להלן: "התאונה").

אחריות הנתבעת

11.לגישת הנתבעת, העירייה קיבלה תלונות למוקד העירוני בנוגע לבור במקום התאונה, בהפרשי של דקות ו"העירייה לא יכלה לצפות את הנזק והעירייה הגיעה בזמן סביר וכיסתה את הבור".

12.עיון בדו"ח המוקד נ/1 מעלה כי ההודעה הראשונה על הבור בכביש במקום התאונה התקבלה בשעה 20:31, ובשעה 22:07 נמסר הודעה לפיה נציג עירייה בשם שלומי "הניח מצא על הבור המשך טיפול בבוקר" [טעות הכתיב במקור – ר.ה.]. אלא שמסתבר שטיפול "עזרה ראשונה" זה - של הנחת מצע על הבור - לא היה יעיל, וכבר בשעה 22:39, חצי שעה בלבד לאחר שדווח על טיפול זמני במפגע, כבר נפגע רכב נוסף מאותו בור, ודווח כי נגרמו לו נזקים בג'נט וגם בגלגל.