יואל נ' בן צור

החלטה

בפני בקשת התובע למתן פסק דין לסילוק יד מחמת אי הגשת בקשה למתן רשות להתגונן בחלוף פרק הזמן הקצוב בדין.

עסקינן בתובענה שהוגשה בשלהי שנת 2008. לאחר המצאת כתב התביעה הגיש הנתבע בקשה לגילוי ועיון במסמכים ולמתן אורכה להגשת בקשת רשות להתגונן. בהחלטתה מיום 5.1.2009 הורתה כב' הרשמת (כתוארה אז) תמר נמרודי לתובע להגיב לבקשה וכן קבעה נעתרה לבקשה להארכת המועד "עד לתגובה ולהחלטה אחרת".

הצדדים הגישו תגובות ותשובות שונות והנתבע אף הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף הואיל ולטענתו פינה את הנכס נשוא התביעה כתשעה חודשים לאחר שהוגשה התביעה, ולפיכך לטענתו אין התביעה מגלה עילה.

לשם השלמת הדברים יובהר, כי הנתבע לא הגיש עד עצם היום הזה בקשה למתן רשות להתגונן וכן לא הוכרעה בקשתו לדחייה על הסף.

לימים אבד תיק בית המשפט ולבקשת התובע שוחזר ואזי הועבר התיק אלי בראשית חודש מרץ 2010.

בהחלטתי מיום 9.3.10 הצעתי לצדדים להסכים למחיקת התביעה ללא צו להוצאות, מבלי לגרוע מזכות הצדדים להגיש תובענה כספית בעתיד. שכן, כאמור, הנתבע סילק ידו מהנכס נשוא התביעה זה מכבר, ולפיכך הסעד המבוקש בה אינו רלבנטי עוד.

הנתבע לא הגיב להחלטתי האמורה ואילו התובע סירב להצעה והוא עומד על מתן פסק דין לטובתו מחמת אי הגשת בקשה למתן רשות להתגונן וכן הוא מבקש לאפשר לו לפצל את סעדיו.

נוכח עמדת התובע אין מנוס מלהכריע בשתי הבקשות התלויות ועומדות ואשר טרם הוכרעו, קרי – הבקשה לדחייה על הסף והבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

דין הבקשה לדחייה על הסף להידחות. עסקינן למעשה בבקשה למחיקה על הסף מחמת העדר עילה. עילת התביעה נבחנת על פי כתב התביעה בלבד, ולפיכך אין בכך שהנתבע פינה את הנכס נשוא התביעה כתשעה חודשים לאחר שהוגשה התביעה כדי להצביע על כך שכתב התביעה אינו מגלה עילה, ולפיכך נדחית בזה הבקשה לדחייה על הסף.

באשר לבקשה למתן פסק דין מחמת אי הגשת בקשה למתן רשות להתגונן הרי, שדינה להידחות.

כפי שפורט לעיל, בהחלטתה מיום 5.1.09 נעתרה כב' הרשמת (כתוארה אז) נמרודי לבקשה להארכת פרק הזמן הקצוב בדין לשם הגשת בקשה למתן רשות להתגונן, וזאת "עד החלטה אחרת". עד עצם היום הזה לא ניתנה אותה "החלטה אחרת", ולפיכך טרם חלף פרק הזמן העומד לרשות הנתבע לשם הגשת בקשה למתן רשות להתגונן.

בשולי הדברים יאמר, כי יש לדחות אף את בקשת הנתבע לגילוי ועיון במסמכים. ככל שהנתבע טוען שהתובע אינו מגלה לו מסמכים הדרושים לו לשם הגנתו הרי, שטעם זה בלבד עשוי להספיק לשם קבלת הבקשה למתן רשות להתגונן. למן הסר ספק נדחית בזה איפוא גם הבקשה לעיון וגילוי מסמכים.

באשר לבקשה לפיצול סעדים יתכבד הנתבע ויגיש בקשה נפרדת וימציא לתגובת הנתבע כדין.

סופם של דברים הוא, כי אין לי אלא לחזור אל הצעתי מיום 9.3.10 שהתביעה דנן תמחק ללא צו להוצאות, שכן במצב הדברים היום עסקינן בהליך סרק שאין בו עוד כל תועלת לתובע.

אין באמור כמובן כדי לגרוע מזכות התובע להגיש תביעה כספית כנגד הנתבע, שהרי הסעדים בהם הוא מעוניין למעשה כיום הם כספיים בלבד. ככל שיבחר התובע באפשרות האמורה אף יתייתר הצורך בהגשת בקשה לפיצול סעדים.

התובע יודיע איפוא בתוך 10 ימים האם הוא מסכים למחיקת התביעה ללא צו להוצאות. היה ולא תתקבל כל הודעה תמחק התביעה מחמת חוסר מעש.

היה והתובע יודיע, כי אינו מסכים למחיקת התביעה כמוצע, יגיש הנתבע בקשה למתן רשות להתגונן בתוך 30 יום מהיום בו יומצאו לו הודעת התובע והחלטתי זו. על התובע להמציא את האמור לנתבע וככל שיהיה מעוניין בפסק דין מחמת העדר הגשת בקשה למתן רשות להתגונן יתכבד לתמוך בקשתו באישור בדבר המצאת החלטתי זו והודעתו הנזכרת בפסקה הקודמת לידי הנתבע.

לעיוני ביום 24.6.10.

ניתנה היום, ט"ו אייר תש"ע, 29 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.