יהודה נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להישפט לשם הסבת דו"ח תעבורה על שם גב' גלית יהודה מתאריך 2.10.13

 הבקשה אמורה להיות מוגשת באמצעות ניסים יהודה, לפנים משורת הדין אתייחס לבקשה .המבקשת טוענת, כי בתאריך בנובמבר 2012 ביצעה עבירת תנועה בדוח הרכב הרשום על שם בעלה מר ניסים יהודה.

לטענת המבקשת עברה דירה היום 1.12.12 ולא קיבלה את הדו"ח ולא היה באפשרותה להגיש תוך 90 יום.

עוד מצת כי עקב הנקודות מהדו"ח בעלה נדרש לבצע נהיגה מונעת ומבקשת להסב את הדו"ח על שמה.

 מנגד, המדינה מתנגדת לבקשה, שכן ביום 27.11.12 הומצא למבקש הודעת תשלום קנס שמספרה 90500941399 ועניינה נהיגה לאי ציות לאור אדום ברמזור.

בתאריך 3.12.12 נשלחה למבקש הודעת תשלום הקנס בדואר שמספרו RR010708828H4 לכתובת מצדה 84 אשדוד אישור המסירה חזר בציון " לא נדרש ".

בתאריך 20.8.13 המבקש פנה בבקשה להסבת דו"ח הבקשה הוגשה באיחור.

בהתאם לסעיף 299 (ח2) לחוק סדר הפלילי , הקובע כי משחלפו המועדים הקבועים בחוק, להגשה לביטול הודעת קנס, או בקשה להישפט בגינה, ייראה הנאשם כמי שהורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הקבוע בהודעת תשלום הקנס.

בע"פ 7038/05 ( מחוזי ב"ש ) קבע כב' השופט יוסף אלון, כי המחוקק קבע לעבירות קנס הליך מעין מנהלי, כאשר הנאשם הוא שבוחר כיצד לנתב את ההליך, מכאן כאשר נאשם המודע לברירה הנתונה לו ובוחר במעשה או במחדל, שלא לממש זכותו לניתוב הבירור להליך משפטי, הוא לא ייחשב כמי שלא זכה ליומו בבית המשפט.

במכלול הנסיבות , וכי בקשת המבקש להסבת הודעת התשלום הקנס הוגשה ביום 20.8.13 כלומר הוגשה באיחור ולפיכך כאמור, אין להיעתר לבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצירוף המסמכים שהוגשו על ידי המבקש, ובתגובת התביעה החלטתי לדון בבקשה בהעדר המבקשת.

עיון מהחומר שהומצא בפניי על ידי הצדדים עולה כי :-

כי הדו"ח הומצא למבקש, אלא מהטעמים השמורים עימו בחר שלא לדרוש את דבר הדואר.

כי הבקשה הוגשה באיחור, ובניגוד לסעיף 299 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982.

הודעת תשלום הקנס שנשלחה למבקש בתאריך 3.12.12 חזרה בסימון " לא נדרש". בהתאם לתקנה 44 א' לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד – 1974 " רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה".

המבקשת, מבקשת להסב דו"ח על שמה אולם מהטעמים השמורים עימה, אינה מפרטת הנסיבות אשר הביאו אותה לנהוג ביום 27.11.12 ברכבו של בעלה, ואף אין הסבר של המבקשת בדבר זכרונה כי היא נהגה ברכבו של בעלה.

לבקשה לא צורפו תצהירים, אשר יש בהן בכדי לתת הסבר בדבר נסיבות האירוע.המבקש קיבל את הדו"ח, התעלם וישב בחוסר מעש , אלא שסביר להניח, כי לאחר שקיבל מסמך בדבר הודעת תשלום קנס ותוספת/תוספות פיגור בעבירת תעבורה, " הוברר לו " שהוא לא נהג ביום העבירה.

 אם כן, עינינו הרואות, כי לאחר שנתקבל הדו"ח אלא שהעדיף שלא לקחת אותו ולא בכדי חזר מהסיבה " לא נדרש " . וכשקיבל הודעה בדבר תוספת פיגורים, בו מפורט העבירה המיוחסת לו, פנה המבקש בבקשה זו.

המבקשת אף ציינה בבקשה כי הבקשה מוגשת עקב הנקודות שושתו על בעלה.