יהודה נ' מדינת ישראל

פסק דין

ערעור על גזר דין של בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו (כב' השופטת ורד דלית).

ביום 15.09.10 גזר בית המשפט קמא דינו של המערער, בשל העבירות האמורות בהן הואשם, והורשע בהן עפ"י הודאתו, שניתנה במסגרת הסדר טיעון בין התביעה להגנה.

הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים והובא בפני בית משפט קמא היה הסדר סגור לרוב רכיבי הענישה, ובית המשפט התבקש ע"י הצדדים להטיל על המערער פסילה בפועל של 11 חודשים, שלושה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, שנה מאסר על תנאי לשלוש שנים בגין נהיגה בזמן פסילה.

בית משפט קמא, תוך שהוא קובע "אני מקבלת באופן עקרוני את ההסדר אליו הגיעו הצדדים, אך לטעמי..." וחרג מהמוסכם שבין הצדדים בכך שקיצר את תקופת המאסר המותנה, ולעומת זאת, האריך את הפסילה בפועל לתקופה של 18 חודשים.

עפ"י ע"פ 1958/98, פלוני נ' מדינת ישראל ובנותיו, "על בית משפט לכבד הסדר טיעון באופן עקרוני, אלא אם כן יש נסיבות שלא התקיימו במקרה זה לחרוג ממנה" במקרה הנוכחי, אכן כפי שהסכימה המדינה, יש קושי בנימוקים שפירט בית המשפט לחריגה מהסדר הטיעון, הגם שהחריגה לא הייתה רבה.

כן, לא נמצא בפרוטוקול, לאורך כל הישיבות שהתקיימו לאחר שבבית המשפט הודע על הסדר הטיעון, שבית המשפט העמיד את המערער על המידע שאין הוא, כלומר, בית המשפט, קשור להסדר הטיעון וחייב לעמוד בו וכי הוא עלול לסטות ממנו. (ראו הלכת בחמוצקי).

בנסיבות אלה ולאור הסכמת המדינה, אתקן את גזר דינו של בית משפט קמא כפי שהסכימו ביניהם הצדדים, וזאת אעשה לשני צדי המטבע, אפילו שאין ערעור המדינה.

הנני קובע שהפסילה בפועל תהיה למשך 11 חודשים, החל מיום 06.01.10.

המאסר המותנה, יהיה לתקופה של שנה למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שלמשך שלוש שנים לא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה, דהיינו, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה.

המאסר המותנה, ראשיתו בגזר דינו של בית משפט קמא, יום 15.09.10,

יתר רכיבי גזר הדין יישארו על כנם, כפי שקבע בית משפט קמא.

ניתנה והודעה היום כ"ג חשון תשע"א, 31/10/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: