יהוד נ' אי.די.איי חברה לביטוח בעמ ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 18.4.09 שבה היו מעורבים רכב התובע, רכב הנתבע שהיה מבוטח על ידי הנתבעת 1 ורכב של הנתבעת 3.

מדובר בתאונת שרשרת , ואין מחלוקת שרכב התובע ספג נזק מאחור.

השאלה בפני בית המשפט היא: מי מהנתבעים חייב לפצות את התובע.

התובע עותר לסכומים הבאים:

1.נזק לרכב 4,476

2.שכ"ט שמאי 700

3.הפסד ימי עבודה 500

_________

5,676 ₪

התובע גם עותר להוצאות לפי שיקול דעת בית המשפט.

לדברי התובע, בעת האירוע הוא זוכר שהכב שלו קיבל מכה אחת.

"הרגשתי את המכה ואז ראיתי את רכבו של הנתבע 2 צמוד אלי". (עמוד 4 שורה 10-11)

התובע זכר שבעת התאונה נתבע 2 טען שנהדף מאחור.

2.לדברי הנתבע 2, הוא עמד ברמזור מאחורי רכב התובע, התחלף הרמזור לירוק, התובע לא התקדם והנתבע 2 צפר לו: "ואיך שצפצפתי אני מרגיש מכה ופתאום מגיע רכב מאחורי ונהדפתי לרכב התובע".

גב' עליזה כהן אשת הנתבע 2 שנסע עמו ברכב אישר את גירסתו. היא טענה נמרצות שבעת התאונה בעלה צפר מכיוון שהתובע התעכב, ואז קרתה התאונה.

3.הנהג שנסע ברכב הנתבעת 3 לא התייצב לדיון. לטענת נציג הנתבעת 3 , הנהג טען שיש לו שפעת . .

נציג נתבעת 3 הציג את טענת הנהג. עיקר הטענה היא שלא נגרם כל נזק לרכב הנתבעת 3;

דובר ברכב קטן דהייטסו סיריון ואילו רכב הנתבע 2 הוא פורד פוקוס.

הנזקים אצל התובע היו משמעותיים -פח האחורי ורצפת תא המטען התעקמו – דבר שמעיד על פגיעה בעוצמה רבה , ולא יתכן שלרכב הנתבע 3 הכוח לתת מכה כזאת, ולא לספוג נזק משמעותי. כמו כן , אין ראיות לגבי הנזקים שנגרמו לרכב של הנתבע 2. לכן לטענת הנציג מספר 3, המצב מתיישב עם כך שהנתבע 2 פגע ברכב התובע בעוצמה, ורק אחר כך רכב הנתבע 3 פגע, פגיעה קלה ברכב נתבע 2.