יבגני נ' וסילייב

החלטה

בפני תביעה בסדר דין מהיר שהגיש התובע כנגד הנתבע לפיצוי בסך של 50,000 ₪ בגין עוולת לשון הרע שלטענתו ביצע הנתבע כנגדו.

בכתב התביעה נטען כי התובע עבד אצל הנתבע מחודש ינואר 2012 ועד לחודש יולי 2012 בחנות אופטיקה בבאר שבע בשם "א.מ אופטי מדיק בע"מ".

לטענת התובע, הלוו, הוא ואמו, לנתבע, סכומי כסף לא מבוטלים אשר לא הושבו וכי ביום 29.6.2012, לאחר עימות בעניין זה, שלח הנתבע לתובע מסרון בו נכתב: "הנך מפוטר עקב גניבה והעברת החברה על שמך באופן לא חוקי דרך האינטרנט, ללא ידיעתי והסכמתי".

עוד נטען בכתב התביעה, כי אמו של התובע הגיעה למשרדו של הנתבע על מנת לנסות וליישב את ההדורים ו/או אז טען בפניה הנתבע, בצעקות, כי התובע העביר על עצמו את החברה, כלשון כתב התביעה, ואת כרטיסי האשראי ובכך "עקץ" את הנתבע וחתר תחתיו .

לטענתו של התובע, באירוע מאוחר יותר אף אמר לו, בנוכחות עובדים נוספים ולקוחות, כי הוא פוטר "בעוון גניבה".

בהחלטתי מיום 27.5.2013, הוריתי לצדדים להביע את עמדתם באשר לסמכותו העניינית של בית המשפט לדון בתביעה זו, לאור הוראת סע' 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969.

ביום 28.5.2013 הגיב התובע להחלטת בית המשפט וטען, באופן סתמי ומבלי להתייחס להוראות הסעיף, כי התביעה היא תביעה בגין עוולת לשון הרע והוגשה לבית משפט השלום ולא לבית הדין לעבודה.

ביום 1.9.2013 בא כח הנתבע, שלטענתו לא היה ער להחלטת בית המשפט מיום 27.5.2013, הגיב וטען כי סע' 24 (א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה מדבר בעד עצמו ולפיו לבית הדין הסמכות הייחודית לדון בתובענה.

בסע' 24 (א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה נקבע כי לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה של עובד נגד מעביד, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965.

בפסק דינו של כב' השופט בנימין ארנון בת"א 8370-02-10 (מחוזי מרכז) קלמן חלמיש נגד גמא ניהול וסליקה בע"מ (פורסם בפדאור גוגל) קבע כב' השופט ארנון כי ס' 24 (א) (1ד) לחוק בית הדין לעבודה קובע שלושה יסודות מצטברים לשם כינונה של סמכות עניניית ייחודית בבית הדין האזורי לעבודה: א. מבחן זהות הצדדים – כלומר שבעלי הדין הם עובד ומעביד; ב. מבחן העילה – האם עילתה של התביעה היא עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע; ג. מבחן הקשר הסיבתי – האם

עילת התביעה היא בקשר ליחסי עבודה.

כב' השופט ארנון אף קבע כי בית הדין רוכש סמכות ייחודית גם לאחר שיחסי עבודה בין בעלי הדין הגיעו לסיומם, וכי השאלה העיקרית היא שאלת קיומו של קשר סיבתי בין יחסי העבודה בין עילת התביעה.

בענייננו, אין חולק שהצדדים היו עובד ומעביד והדבר אף מצוין בסע' 1 לכתב התביעה.

עוד אין חולק כי עילת התביעה היא עוולה אזרחית של לשון הרע והדבר מצויין במפורש הן בכותרת כתב התביעה והן בסעיפים 21, 22, ו-28 לכתב התביעה.

לעניין הקשר הסיבתי בין יחסי העבודה ובין העוולה, הרי שעולה ממקבץ הציטוטים הנזכרים בכתב התביעה, כי הם נוגעים בעיקר לעילת הפיטורין שנטענה כלפי התובע, לכאורה, וכן בנוגע לנסיבות האופפות את הפיטורין.

לאור כל האמור לעיל, מצויה תובענה זו בסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ואני מורה על העברת התובענה לדיון בפניו.

שאלת ההוצאות תישקל על ידי בית הדין הנעבר.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשע"ג, 03 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: