יאסו נ' ביטוח ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע''מ

החלטה

רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית

התובעת, ילידת 1975 הגישה תביעה בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה, כטענתה בעקבות תאונת דרכים מיום 15.09.07.

במסגרת תביעתה עתרה התובעת למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדי והנוירולוגי.

בהתאם להסכמת הצדדים מונה מומחה רפואי בתחום האורתופדי – ד"ר ניסים אוחנה - שקבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 2% מותאמים לתקנה 35 (1) ב' לתקנות המוסד לביטוח לאומי, זאת כאמור בחוות דעתו מיום 27.01.11. המומחה אף נחקר ביום 16.10.12 לבקשת התובעת.

ביום 17.11.13 הודיעה התובעת כי עומדת היא על מינויו של מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי כפי שנתבקש בשעתו. בהמשך וברשות בית המשפט צרפה התובעת תיעוד רפואי נוסף.

ביום 06.01.14 הגישה הנתבעת תגובתה במסגרתה סקרה היא את התיעוד הרפואי המצוי בתיק לרבות בדיקות C.T. ו – M.R.I המתייחסות לצוואר ואשר לטענתה בעטיין מונה אורתופד ומשכך, לשיטתה, אין מקום למינוי נוסף כמבוקש בנסיון לעקוף את חוות דעת האורתופד. לטענתה, לא הוצגה ראשית ראיה למינויו של מומחה בתחום הנוירולוגי, שכן התיעוד הרפואי שהוצג הינו "דל ביותר" ומשקיים אף ספק בדבר קיומו של קשר סיבתי בין הנכות לתאונת הדרכים.

בתשובת התובעת מיום 19.01.14 ציינה היא, כי לדידה קיימת ראשית ראיה וכי עתירתה למינוי בתחום הנוירולוגי נעשתה כבר בפתיחת ואינה מהווה לפיכך משום עקיפה כנטען.

מסגרת משפטית

כידוע, בית משפט הדן בבקשה למינוי מומחה רפואי בתביעה לפי החוק האמור, אמור לבחון בקשה זו בהפעילו אמת מידה מקלה ומרחיבה. עמד על כך בית המשפט ברע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 136, שם נאמר:

"כידוע, בתביעות על-פי חוק לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, הדרך להוכחת קיומה של נכות עקב תאונת דרכים או כל נושא רפואי אחר שאינו נכות, לרבות דרכי השיקום של התובע, היא באמצעות חוות-דעת של מומחה רפואי אשר ימונה על-ידי בית-המשפט. התובע אינו יכול להביא חוות דעת רפואיות או עדויות רפואיות מטעמו להוכחת עניינים שברפואה. לפיכך, אי-מינוי של מומחה רפואי על-ידי בית-המשפט יסגור בפני התובע את הדרך להוכחת כל עניין רפואי החשוב לתביעתו.

בהתייחס לטיבה של ראשית הראיה מציין בית המשפט ברע"א 911/03 סעאת נ' סעאת ואח' כי זו: "יכולה להיות נלמדת מסוגים שונים של מסמכים, ובעיקר ממסמכים שונים אשר מצביעים על טיפול רפואי שניתן לתובע עקב נכותו".

לצד האמור מוסיפה הפסיקה ודורשת כי התובע יצביע על קשר סיבתי בין פגיעתו – נכותו לבין התאונה בה עסקינן וכך מובאים ברע"א 4911/09 סהר ציון נ' כשרי :

"...הדרישה אינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה ....הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה. בהתאם לכך, עשוי בית המשפט להכיר בקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לתאונה גם בהיעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים. בית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי ..."

דיון

ראשית תובא סקירה של התיעוד הרפואי הנתון בתחום המבוקש - נוירולוגיה:

מסמך רפואי מיום 16.09.07 (רפואה דחופה): "...ללא חוסר נוירולוגי...".

מסמך רפואי מיום 23.11.07 (רפואה דחופה): "...מתלוננת על סחרחורת וכאבי ראש...".

מסמך רפואי מיום 06.03.08: "מציינת כאבי צוואר בתנועות, כאבי ראש, הקאה לסירוגין, סחרחורת לאחר תאונת דרכים, חולשה כללית, כמעט התעלפה אתמול ללא איבוד הכרה...".

מסמך רפואי מיום 11.03.08: "... סובלת מכאבי ראש, לחצים, סחרחורת, הקאה, חולשה כללית. בדיקה גופנית: בהכרה, ללא סימני גירוי מנינגיאלי, עצבים קרניאליים – תקינים, כח גס שמור, טונוס – תקין, החזרים גידיים – סימטריים, ללא החזרים פתולוגיים, תחושה ותפקודים צרבלריים – תקינים".