- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
יאגנוב נ' המוסד לביטוח לאומי
|
ב"ל בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
7435-11-11
12.6.2013 |
|
בפני : שרה מאירי-אב"ד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: סטניסלב יאגנוב |
: המוסד לביטוח לאומי |
| פסק-דין | |
פסק דין
1.ביום 3.11.11 הגיש התובע, באמצעות ב"כ, כתב תביעה כנגד החלטת הנתבע מ- 22.3.11 הדוחה תביעתו לדמי אבטלה.
התובע עבד כמאבטח אישים עד 10.7.10 ומ- 11.7.10 ועד 30.11.10 בחברת מקורות עד פיטוריו.חצי ממשמרותיו עבד כ- 25 שעות החל מהשעה 07:30 והחצי הנוסף 16 שעות. כשעבד מעל 25 שעות בחודש נחשבו לו אלה כשעות תגבור.
בהתאם, עפ"י פרשנות אבסורדית של הנתבע, המתעלמת מאופיה המיוחד של עבודת התובע, כך ש- 25 שע' בחודש ייספרו כ- 13 ימי עבודה בלבד.
טוען התובע כי יש לחשב משמרת של 25 שעות כמהווה 2 ימים ולחלופין, לחלק את השעות ל- 8 כך שכל 8 שעות זה יום עבודה.
בהתאם, לפי חישוביו צבר 437 ימי אכשרה או לחלופין 476 יום, כשעליו לצבור 300 ימי אכשרה (בטעות נטען: "אבטלה")
2.בהגנתו טען הנתבע כי התובע הגיש תביעה לד"א ב- 13.1.11 ולפי המסמכים שהמציא חושבה תקופת האכשרה, כך שצבר 285 (ולא 300) מתוך 540 יום המחוייבים.
3.התובע הגיש ביום 23.12.12 את תצהירו וביום 28.4.13 נשמעה בפנינו עדותו.
בתום הדיון סיכמו בכ"י הצדדים טענותיהם בע"פ.
4.ולהכרעתנו –
א.הנתבע אינו חולק על כך כי אם החל התובע לעבוד ביום מסוים והמשיך בעבודתו עד יום המחרת – עסקינן ב-2 ימי עבודה. בכך בדיוק פתח הנתבע את סיכומיו – ולא בכדי כך.
דא עקא, הנתבע עתר להצגת ראיות לנטען, ע"מ שיוכל לבחון התביעה לאורן – אלא שכאלה לא הוצגו.
מנגד, אם עבד מבוטח ביום (יממה) במהלך כל 24 השעות – עסקינן ביום עבודה, ביום אכשרה – ותו לא.
ממילא, אין לנו אלא לדחות טענת התובע בהקשר זה – שהרי עובדים רבים ובעיסוקים שונים, מועסקים ימים שלמים בשעות רבות (רבות מ- 8 שעות) – אך כל אלה, בגדר יממה – ליום אכשרה נחשבות.בהקשר זה – אין שונה התובע מכל עובד אחר (ודאי אין מקום להתייחס ל- 25 שעות כאמור בחודש כמזכות בספירת ימים נוספים כנטען ברישא).
נכון טען הנתבע כי לענייננו, אין בפס"ד זיו כדי להושיע התובע.
ועוד יש לציין בהקשר זה – העובדה כי התובע היה מאבטח של שר זה או אחר – לכשעצמה אין בה כדי לשנות את הקביעה הכללית דלעיל, הראויה ונכונה לכל מבוטח באשר הוא.
ובהקשר זה – שר זה או אחר לא היו המעסיק, ממילא, לא היה בעדותם כדי לסייע, שהרי המעסיק הוא האמור לדעת את פרטי עבודתו של התובע – ובאישורי המעסיק לא היה כדי לסייע לתובע.
כך הוא בין אם הועסק התובע ביום עבודה לשעה (1 דקה) או 16 שעות או 23 שעות (ו- 59 דקות) – יום עבודה הוא, ובהתאמה – יום אכשרה.
משכך, בהעדר אסמכתאות להוכחת ימי עבודה בפועל (השונים לאלה שנקבעו ומשטענות התובע נסתרו מאסמכתאות (המעסיק) שהציג – לא נוכל לקבל טענתו.
ב.כך, לא היה בעדות התובע כדי להוסיף או לשנות קביעת המל"ל והוא הדין באסמכתאות שהציג. התובע אינו יודע לאיזה חודש שייך סדור העבודה שהציג ואף לא הצליח להסביר/להוכיח כי "שעות התגבור" הצטרפו כך או אחרת לימי עבודה מסויימים, באופן שיצרו ימי עבודה נוספים – באופן שהשלים תקופת אכשרה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
