י.שטרן עיצובי תכשיטים 2000 בע"מ נ' אם.איי. תכשיטים בע"מ ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו החלקי של בית משפט שלום בתל-אביב (ת.א.ק 44302-06) מיום 16.11.10 אשר קיבל את תביעת המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") וחייב את המבקשת לשלם לה את יתרת חובה, בסך של 530,000 ₪ לערך.

עוד נקבע, כי המבקשת תהא רשאית לקזז מיתרת החוב את שווים הגולמי של תכשיטי המשיבה שסופקו לה במסגרת יחסי הקונסיגנציה ששררו בין הצדדים.

לצורך הערכת שווים הגולמי של התכשיטים מינה בית משפט קמא את השמאי, מר אפריים משה (להלן: "השמאי"), וקבע כי פסק הדין של הערכאה קמא יושלם לאחר קבלת חוות דעתו (להלן: "פסה"ד").

2.לטענת המבקשת, סיכויי הערעור במקרה דנן הינם גבוהים, שכן נפלו בפסה"ד טעויות משפטיות מהותיות. בתוך כך, טוענת המבקשת, כי בית המשפט קמא טעה בקביעתו לפיה שווים של התכשיטים יקוזז לפי ערכם כחומרי גלם, להבדיל מערכם בספרים או לפי ערך מחושב (הכולל גם ערך עבודה הנוסף לחומרי הגלם).

עוד טוענת המבקשת, כי ביצוע פסק הדין יגרום להם לנזק בלתי הפיך שכן גם אם בסופו של יום יתקבל הערעור שהגישה, סביר להניח כי במועד קבלתו, לא תהא עוד אפשרות להעריך את שווי התכשיטים לפי הערך לו היא טוענת.

בהקשר זה מציינת המבקשת כי, בית משפט קמא דחה בקשה שהוגשה על ידה, להרחבת סמכות השמאי, לפיה הערכת שווי התכשיטים תעשה שלא על בסיס חומרי הגלם בלבד.

לבסוף טוענת המבקשת, כי באם לא יעוכב ביצוע פסה"ד עלול להיגרם להם נזק בלתי הפיך, כאשר במקביל הנזק העלול להיגרם למשיבה מעיכוב ביצוע פסה"ד אינו משמעותי, וזאת ביחוד לאור הסכמתה לכך שהתכשיטים נשוא המחלוקת ימשיכו להיות מעוקלים לטובת המשיבה, עד למתן הכרעה בערעור.

3.מנגד, טוענת המשיבה כי, אין להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסה"ד.

לטענת המשיבה,עסקינן בפסק דין כספי גרידא שאין מקום לעכב את ביצועו.

עוד טוענת המשיבה כי, סיכוי הערעור קלושים, וכי למבקשת, בכל מקרה, שמורה האפשרות לשלם את מלוא חובה לפי פסק הדין ולהותיר את התכשיטים בחזקתה, ככול שהיא סבורה כי ערך התכשיטים לקיזוז שנקבע על ידי בית משפט קמא מוטעה.

המשיבה מוסיפה ומציינת כי, המבקשת מצוייה במצב כלכלי קשה ואף מונה לה מנהל מיוחד, גם בשל כך, לטענתה, יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובותיה אני מורה כי דין הבקשה להידחות מן הטעמים הבאים:

א.ככלל, אין מקום לעיכוב ביצוע של פסק דין המטיל חיוב כספי אלא במקרים חריגים (ראה למשל: ע"א 4641/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח חנא כרכבי ז"ל).

אולם, במקרים בהם מוכיח המבקש קיומם של שני תנאים מצטברים: (1) סיכויי הערעור טובים; (2) מאזן הנוחות - אם לא יעוכב פסה"ד ייגרם לו נזק בלתי הפיך או לפחות באופן המצדיק את עיכוב פסה"ד - יש מקום לעכב את ביצוע פסה"ד (ראו למשל: בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל אביב יפו, פ"ד נ(1)668; רע"א 3146/06 גלבוע נ' מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל).

ב.במקרה דנן, ומבלי לקבוע מסמרות, נראה כי סיכוי הערעור אינם גבוהיים.