י.ר. לנקרי מסחר (2004) בע"מ ביום 28.4.10 הופסק מרש נ' אטליז דוד (89) בע"מ ואח'

פסק דין

הערעור

לפני ערעור על החלטת כב' הרשמת ריקי שמולביץ מיום 25.11.12 בת"א 54725-10-12, בקשר לבקשת המערערת לפטור אותה מתשלום אגרת בית משפט בתובענה שהגישה כנגד המשיבים 1-4 "לפיצויים בגין נזק שסבלה מפאת הסכמי שכירות והתרשלות" כשסכום התביעה עו על סך של 5,737,541 ₪ (להלן: "ההחלטה").

טיעוני המערערת מתמקדים בעיקר בטענה כי כב' הרשמת שמולביץ לא יישמה נכון את פסק דין בלורי ברע"א 6344/10 שניתן מפי כב' השופט הנדל (להלן: "פסק דין בלורי בעליון").

לטעמה של המערערת, התעלמה כב' הרשמת שמולביץ מהאבחנה בין החברה ובעל המניות בה ועשתה את שניהם ל"אגודה אחת".

עוד טענה המערערת כי בתצהיר של מר לנקרי – בעל המניות בחברה, פורט כי כל רכושה של החברה, נתפס על ידי כונס הנכסים הפועל למימושו ובכך גילה ופירט המצהיר את כל רכושה של החברה וכי מכך יש להסיק, כי לחברה אין גם הכנסות.

תשובת המשיבים

החלטת כב' הרשמת שמולביץ, ניתנה כדין בהתייחס לנסיבות המקרה ולהלכה הפסוקה.

לא נפל כל פגם בהחלטה נשוא הערעור בכלל ובפרט כזה המצדיק התערבותה של ערכאת הערעור.

המערערת לא עמדה בנעל להוכיח חוסר יכולתה לשלם את האגרה ומשכך אין צורך לבדוק את סיכויי התביעה, שלדעת המשיבים 1-4 הינה נמוכה עד כדי אפסית.

הכרעה

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ועיינתי בעיקרי הטיעון הגעתי למסקנה, כי דינו של הערעור להידחות.

אני סבור כי כב' השופטת שמולביץ יישמה בצורה נכונה ומדויקת את ההלכה בעניין הפטור מאגרה ובכלל זה את פסק הדין בלורי בעליון.

יתר על כן, אני סבור כי החלטה של כב' הרשמת שמולביץ תואמת במלואה את הבנתי בקשר לפסק דיני שניתן בפרשת בלורי כפי שקבעתי בע"ר 5904-10-12 מיום 19.12.12 (להלן: "פסק דין בלורי במחוזי").

תקנה 14 לתקנות בתי משפט (אגרות) התשס"ז – 2007 (להלן: "התקנות") קובעת שתי תנאים מצטברים כדי שבעל דין יהיה זכאי לפטור מאגרה:

א. על בית המשפט להשתכנע שהמבקש הוא חסר יכולת לשלם את האגרה ולשם כך עליו לפרוס בפני בית המשפט הדן בבקשתו, תמונה מלאה ועדכנית, לגבי מצבו הכלכלי ולמניעת כל ספק, בהתאם לפסיקה, וכפי שאף אנוכי קבעתי פעם נוספת בפסק דין בלורי, הנטל להוכיח טענתו בדבר העדר יכולתו הכלכלית לשלם את האגרה מוטל על כתפי המבקש.

ב. על בית המשפט להיווכח כי התביעה מגלה עילה.

בהתאם לדין ולפסיקה יש לדון בשאלה השנייה – סיכויי התביעה, אך ורק אם מתקיים התנאי הראשון - המבקש הרים את הנטל המוטל עליו והצליח לשכנע את בית המשפט כי הוא חסר יכולת לשלם את האגרה ואז בית המשפט בהתאם לתקנה 14(ג): "רשאי בית המשפט לפטור מתשלומי אגרה".

אין חולק כי בהתאם לדין, בעל דין המגיש בקשה בכלל ובפרט בקשה לפטור מאגרה, צריך להתכבד ולפרוס בפני בית המשפט את מלוא הנתונים ובין היתר עליו להמציא את כל האישורים הרלוונטיים, כגון תדפיסי חשבון בנק, תדפיסי חיוב וכו'.

ללא פרטים מלאים ומהימנים לא עומד המבקש בתשתית הראייתית הנדרשת והוא אינו מרים את הנטל המוטל עליו.