ש.י. נ' טמפו משקאות בע"מ ואח'

רקע וטענות הצדדים

לפני תביעה על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) התשכ"ח -1968 (להלן: "פקודת הנזיקין") המבוססת בעיקר על עוולת הרשלנות.

ביום 17.01.2011 עסק התובע ביחד עם עוד שני עובדי הנתבעת בהובלת מקרר שמשקלו כ-200 ק"ג השייך לנתבעת מאולם אירועים רסיטל בתל אביב למפעלה בנתניה. במהלך ניסיון שינוע המקרר מהאולם למשאית נפגע התובע עת הובל המקרר דרך המדרגות לאחר שהתברר שאין אפשרות להכניסו למעלית. שני עובדי הנתבעת אחזו במקרר בחלקו העליון ואילו התובע היה בצד התחתון של המקרר. לצדדים מחלוקת עובדתית בקשר לנסיבות התאונה, כמו גם מחלוקת בעניין האחריות וגובה הנזק.

לטענת התובע כאשר אחזו השניים בחלקו העליון של המקרר ירד התובע במדרגות לקרוא לעוד אנשים שיסייעו בהורדת המקרר במדרגות אלא שאז שמע צעקה וראה שהמקרר מחליק במדרגות לעברו. התובע ניסה להתחמק ולברוח מהמקרר אך זה השיגו ופגע בו.

לטענת ב"כ התובע לנתבעת חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובע וכי היא הפרה את חובתה שכן ידעה על גודלו של המקרר שסיפקה רק שלושה אנשים לביצוע המשימה, לא הדריכה את התובע כיצד יש להוביל משאות כבדים וכן סיפקה עגלה קטנה עם ידית שאינה מתאימה לביצוע ההובלה.

עוד טוען ב"כ התובע כי אצל הנתבעת קיים נוהל לא הגיוני לפיו קוראים לאנשים שאינם עובדי הנתבעת ומבקשים מהם לעזור וכי אין להטיל על התובע כל אשם תורם.

לטענת ב"כ הנתבעת אין להשית על הנתבעת כל חבות שכן התאונה אירעה מחוץ לחצרי הנתבעת במדרגות בהן כתמי שמן, התובע לא יידע את הנתבעת כי ישנו קושי בביצוע עבודתו, לא פנה לקבלת עזרה הכוונה או עצה וכי בתור ראש צוות הינו העיניים והאוזניים של הנתבעת בפעילות המבוצעת מחוץ לחצריה וכי הנתבעת אינה חבה כלפי התובע בגין השלכות מעשיו בהיותו מודע לסיכון הבלתי סביר שנטל על עצמו. לחילופין טוען ב"כ הנתבעת כי יש להשית על התובע אשם תורם של לפחות 50% שכן התאונה קרתה כחלק מעבודתן השוטפת של התובע וכחלק משיקול דעתו המקצועית.

הצדדים חלוקים גם בשאלת הנכות הרפואית והתפקודית. התביעה טוענת לנכות רפואית בשיעור 30% בתחום האורתופדי ו 25% בתחום הפסיכיאטרי ותפקודית בשיעור 70%. ההגנה טוענת לנכות רפואית בשיעור 10% בתחום האורתופדי ו- 5% בתחום הפסיכיאטרי ותפקודית זהה ואף נמוכה מכך, לאור מחלות הרקע שסבל וסובל התובע ללא קשר לתאונה הנדונה. כנגזר מהנ"ל, טוענת התביעה לנזק בסך 1,374,440 ש"ח בעוד ההגנה טוענת שהנזק מגיע לכל היותר לסך 123,561 ש"ח כך שהתביעה נבלעת בתגמולי המל"ל ויש לדחותה.

דיון והכרעה

מבחינה נורמאטיבית, עוולת הרשלנות מוסדרת, בסעיף 35 לפקודת הנזיקין הקובע, כי:

"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולת עושה עוולה."